(דברי הרב בסעודת ראש חודש תמוז, ה'תשס"ט)
לאחר שסיימנו את ג' הקווים של ניסן סיון ואייר, ובחודש שעבר את בחינת ב' התאומים, הגיע תמוז. כתוב ביחזקאל "והנה שם נשים יושבות מבכות את התמוז" וזה לאחר שהראו ליחזקאל דברים גרועים מאוד.
יש להבין מה היתה העבודה של האל הזה שנקרא "תמוז"? ת- היו לו עיני עופרת שהיו
מחממים אותן מאוד מאוד כדי שיראה כאילו שהוא בוכה. מבכות את התמוז משמע שהיו
גורמות לו לבכות. מה רע כל כך בעבודה הזו?
עבודה על התמוז היא עבודה לשמש – בתמוז השמש בשיאה. בשמש יש לכאורה תכונות מאוד מאוד נעלות אם כן מדוע לא רוצים שנעבוד אותה. הרי קטן מתבטל בפני גדול והשמש
גדולה מן הלבנה, שללבנה אין לה מעצמה כלום. השמש היא יציבה וקבועה ואילו הלבנה
משתנה, השמש משולה לקב"ה – ז"א, והלבנה למלכות. בשמש יש חיות, ובלבנה אין כלום. השמש בגילוי, ביום- בגאולה, והלבנה היא בלילה, בהסתרה, בגלות.
לאחר הבנת כל הבחינות הללו, היה סביר שאנו נעבוד את השמש. אומרים חז"ל שהגדול מונה לגדול – עשיו מונה לשמש ויעקב שהוא קטן מונה ללבנה. אנו יודעים שהשמש מזינה ללבנה אז היינו חושבים שהגויים יזינו אותנו ולא להפך. ואם כן מדוע שנמנה ללבנה? כולם סובבים סביב השמש הרי. ועל זה אומר שזו תועבה גדולה מאוד.
כדי להבין זאת יש להבין ב' עיקרים: דבר ראשון שתיקון הבריאה קודם למטרת הבריאה.
דבר שני יש תפיסה של ממעלה למטה שהיא קיום העולם וממטה למעלה שזה התיקון של
העולם.
השמש היא באמת מטרת הבריאה. אם נרדוף אחריה, נשתוקק מאוד לשמש, טבע השמש הוא שהיא יכולה לשרוף אם אין את הכלי המתאים. הגויים עבדו לקבלת האור.
העבודה של הלבנה היא עבודת האמונה. אמנם, היא קטנה יותר. אך כאשר הנברא צריך לקבל את האור זה מחויב להיות בדרך של ממטה למעלה, שקודם רוצה להשיג אמונה ורק
במסגרת האמונה לקבל את האור. הנשים המבכות רצו לקבל את מטרת הבריאה ללא תיקונה.
בעתיד לבוא אור הלבנה יהיה כאור החמה, כלומר שאור האמונה יהיה כמו אור החכמה,
ושאור החמה יהיה שבעתיים. זאת מכיון שודאי הוא שהבורא רוצה להשפיע לנו יותר מרצוננו לקבל.
החטא הוא לא בגלל אותו האל הקדמוני, גם היום יש את הרדיפה אחרי האור. עכשיו
בזמן הקיץ, זה זמן של ממטה למעלה, שהאדם צריך לקבל את האור עם התיקון. צריך לזכור שלעתיד לבוא, בתמוז ואב השמש יכולה להכיל את ב' ההפכים ולכן או שתהיה גאולה – או חורבן גדול מאוד. העונג עלול להיות נגע, וזה תלוי אם נבכה את התמוז.
אחד החטאים שיש בתמוז הוא שאנו רוצים את האור בממשות. בחטא העגל שהיה בתמוז רצו את קבלת האור בממשות. על כל אדם לקבל את האור באמונה. בחודשי הקיץ, במיוחד עכשיו כשמתחיל הקיץ החזק, ישנו שכל מאוד חזק וחותך וברור, ומצד שני כמו הלבנה צריכים פנים עגולים, דבר שהוא הרבה רוחב לב, הרבה מסירות.
צריכים לשים לב לא ליפול בפח של הסרטן שהוא גם שמש וגם במים, כיון שהוא יכול גם לצבוט. אם הולכים עם הלבנה, אולי גם הצד החיובי שבו יהיה טוב, ואם לא אז צד החמה ישתלט ואז יכולים להיות קרים ונוקשים ואותם אנשים עלולים להיות שלא מתחשבים כלל. לכן בתמוז עלינו להשתדל להפחית בתענוגות הגדולים מאוד: למרות שיש שמש ואור גדול וגילוי, דווקא ללכת באמונה שרק זה יכול לבנות את בית מקדשנו.
