בעל "הסולם" מקשה על עצמו

כל המקובלים, תומכים נלהבים הם בלימוד נעלה זה של חכמת האמת, נשמת התורה, ואולי יחציפו דעתם אלה התומכים בלימוד הנגלה בלבד, לומר – וודאי שיתמכו המקובלים בלימוד זה, הרי זהו לחם חוקם, וכי יגידו שלימוד זה אינו ראוי ואינו כדאי!? צער גדול יש לנו להביא שאלה כזו שלכאורה מעלה חשד ברבותינו המקובלים, אבוי לנו, אך, מה לעשות, וכמי שעוסקים בהפצת חכמת האמת, נתקלנו לא פעם, באנשים שיאמרו דברים רבים, ובלבד שלא לקבל את האמת (האמת – שחייב ללמוד פנימיות וחכמת הקבלה), ובאין תרוץ אחר, כבר מביאים עצמם לחשוד בכשרים שבכשרים, כאילו טעם של כבוד, או יוקרה אישית, עומדת למול עיניהם של שרפים אלה שמזמן כילו את רצונם לכבוד מן ההמון.
אבל, מה לעשות, אנו מציאותיים, ויודעים (מנסיון) שיש כאלה שאומרים ש"בטח שהמקובלים יאמרו שצריך ללמוד קבלה, הרי זה הדבר הכי חשוב להם".
ובכן, לא שאנו השפלים צריכים או יכולים להיות מליצי היושר של המקובלים, אך הנה, נביא כאן הצצה קטנה לדרכו של בעל "הסולם" בקודש, שכשכתב את ההקדמה לתלמוד עשר ספירות (במאמר מוסגר, אנו ממליצים לכל אחד שמתלבט או מהסס או אפילו מתנגד ללימוד חכמת הקבלה, לקרוא את ההקדמה החשובה הזו, שבה בעל "הסולם", מתייחס לצורך ולחיוב ללימוד של חכמת הקבלה בדורנו, וחוברת זו היא שיקוף או צל של הקדמה זו), קודם כל הביא בצורה הגלויה ביותר את כל הקושיות והטענות כנגד לימוד חכמת הקבלה.
אז, רק כדי שנראה שהמקובלים לא פוחדים משאלות קשות, נביא כאן מתוך ההקדמה לתע"ס את השאלות הנדונות (והתשובות כמובן בהמשך ההקדמה):
א) בריש מלים, מצאתי לי צורך גדול לפוצץ מחיצת ברזל, המצויה ומפסקת בינינו לבין חכמת הקבלה, מעת חורבן הבית ואילך, עד דורנו זה, שהכבידה עלינו במדה חמורה מאד, ומעוררת פחד שלא תשתכח ח"ו מישראל.
והנה כשאני מתחיל לדבר על לב מי שהוא, אודות העסק בלימוד הזה, הנה היא שאלתו הראשונה, למה לי לדעת כמה מלאכים בשמים, וכיצד נקראים בשמותיהם, האם לא אוכל לקיים כל התורה כולה בפרטיה ודקדוקיה בלי ידיעות הללו.
שנית ישאל, הלא כבר קבעו חכמים, שצריכים מתחילה למלאות כריסו בש"ס ובפוסקים. ומי הוא שיוכל לרמות את עצמו שכבר גמר כל התורה הנגלית, ורק תורת הנסתר חסרה לו.
שלישית, הוא מפחד שלא יחמיץ ח"ו מחמת העסק הזה. כי כבר קרו מקרים שנטו מדרך התורה בסבת העסק בקבלה. וא"כ הצרה הזאת למה לי. ומי פתי יכניס את עצמו בסכנה על לא דבר.
רביעית, אפילו החובבים את הלימוד הזה, אינם מתירים אותה אלא לקדושים משרתי אל, ולא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול.
חמישית, והוא העיקר, כי קיימא לן בכל ספק, אשר פוק חזי מאי עמא דבר, ועיני הרואות, שבני תורה שבדורי כולם המה עמי בדעה אחת, ושומטים ידיהם מלימוד הנסתר, וגם מיעצים לשואליהם, שבלי שום פקפוק מוטב ללמוד דף גמרא במקום העסק הזה.