דף היומי בזוהר, פרשת נח, עמודים צז – צט. ו' אלול תשע"ד
אנו מתחילים מאמר חדש "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה".
שני נושאים אנו לומדים היום: על הכנה ללימוד תורה, ועל אבן השתיה.
סיפור: רבי יהודה קם משנתו בחצות לילה לעסוק בתורה, באכסניא בעיר מתא מחסיא. היה שם יהודי אחד שהיה לבוש בשני שקים ובא לשם (לאכסניא) כדי למכור מלבושים.
רבי יהודה פתח בלימודו ואמר, יעקב אבינו כשהיה בבית אל אמר: "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים", זו האבן היא אבן השתיה, שמשם נשתל העולם ועליה נבנה בית המקדש.
שאל היהודי את רבי יהודה – הרי אבן השתיה הייתה עוד מטרם שנברא העולם ועליה נשתת העולם ואיך שיעקב תיקן אותה? ועוד, הרי יעקב היה בבית אל ואבן השתיה נמצאת בירושלים?
רבי יהודה לא ענה לו ואפילו לא החזיר פניו אליו אלא אמר "הכון לקראת אלקיך ישראל", וכתוב "הסכת ושמע ישראל". כי דברי תורה צריכים כוונה, ורצכים להתתקן בגוף וברצון כאחד. כלומר שצריך אתה להכין עצמך בלבושים ראויים מטרם שאתה בא לעסוק בתורה, שהרי השכינה עימך כשאתה עוסק בתורה ובמיוחד כששנים עוסקים ביחד בתורה. על כן לא ראוי שאתה לבוש בשקים ומדבר דברי תורה.
הבין היהודי, קם ונתלבש וישב אצל ר"י, ואמר, אשריכם צדיקים שאתם עוסקים בתורה יום ולילה.
אמר לו רבי יהודה, עתה שהכנת עצמך שאל שוב את שאלותך. שאל היהודי שוב את שאלותיו.
על השאלה – כיצד אומר שהאבן של יעקב שהיא בבית אל היא אותה אבן השתיה שבירושלים? עונה לו רבי יהודה שיעקב קיפל תחתיו את כל ארץ ישראל תחתיו ולכן אין הבדל בין בית אל לירושלים. מבחינה פנימית קיפול זה הוא עניין צמצום ב'.
על השאלה השניה ענה היהודי בעצמו, היום נלמד רק את תחילתה של התשובה. אבן השתיה היא גדלות הרצון לקבל שכשניסו להשתמש ברצון זה היה "שבירת הכלים", ולכן גנזו אותו ואין משתמשים בו.
—
"הסולם"- https://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
