אומר לנו הזוהר הקדוש שהרשעים בגהנום נפקדים להקל על עונשם ג' פעמים ביום, בג' התפילות. בנוסף לג' התפילות, מלמדנו הזוהר, שגם כאשר ישראל בתפילתם עונים "יהא שמיה רבה מבורך" זה מגדיל את הבורא בעיניהם וכח זה מוציא את הנשמות מהגהנום. כך כשאדם מגדיל את הבורא יתברך בעיניו זה מוציא אותו מהגהנום הנפשי שבו הוא נמצא, צריך לכוון בזה כשאומרים "יהא שמיה רבה מבורך".
לאדם יש רצונות פגומים שנמצאים בתת המודע שלו ואין לו מה לעשות איתם אבל הם יכולים להיות מתוקנים – על ידי שמגדילים את הבורא בעינינו, שכך אם הבורא הוא הגדול ואנו הקטנים שצריכים להתבטל בפניו מימלא רצונותינו מתקנים ונכפפים לקשר עם הבורא.
נח הצדיק היה מתרה בבני דורו ולא רצה שאש התאוה תשתלט עליהם. נח הצדיק נקרא "עץ עושה פרי". פרי נקרא הנקבה, הפרי שעשה נח הוא התיבה, שהיא מלכות שנכללה בבינה כלומר ברית אמונית כמו שלמדנו, וכל רצונותיו של נח היו במסגרת התיבה, במסגרת הברית האמונית ולא רצונות של תאוה פרטית.
"בני האלוקים" שהיו מאנשי דורו של נח היו הולכים ערומים, ללא לבושים, כלומר שהיו רוצים רק את הסיפוק העצמי שלהם מתוך השתוקקות גדולה ולא שמו לרצון שלהם לבושים של השפעה. כאשר אין לבושים ראוים לרצונות אזי כאשר ראו את בנות האדם חטאו בהם.
לא רק שנהנו אלא גם בנו תאוריות למה הכי נכון להנות בחיים…
צריך ללמוד לעשות לבושים נכונים של קדושה ורק כך מותר להנות ולא מתוך תאווה פרטית.
"הסולם"- https://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
