האות הנלמדת:
יט) ועתה נבאר גדר הג', שאע"פ שהזהר עוסק בכל עולם ועולם מבחינת הספירות שהן האלקיות המאירה באותו עולם, וכן מכל פרטי דצח"מ, שהם הנבראים שבאותו עולם, מ"מ עיקר כונת הזהר קולעת רק אל בחינת המדבר שבאותו עולם. ואמשיל לך מהויות שבעוה"ז. כי נתבאר לעיל (בהקדמה אות מ"ב) אשר ד' המינים דומם צומח חי מדבר שבכל עולם ועולם, ואפילו בעוה"ז הם ד' חלקי הרצון לקבל, ובכל אחד מהם יש בערכו עצמו אלו הד' מיני דצח"מ. עש"ה. ותמצא שהאדם בעוה"ז צריך להזין ולהתגדל מכל ד' בחינות דצח"מ שבעוה"ז. כי גם מזונותיו של האדם יש בו אלו ד' בחינות, הנמשכים מד' בחינות דצח"מ שבגופו של אדם, שהם: א) רוצה לקבל לפי מדת קיומו ההכרחי, בכדי להתקיים. ב) רוצה בתוספת יותר ממדת קיומו ההכרחי, ושואף למותרות, אלא שמצטמצם בתאות בהמיות בלבד. ג) שואף לתאות אנושיות כגון כבוד וממשלה. ד) שואף למושכלות. והם נמשכים לו בד' חלקי הרצון לקבל שבו. רוצה בקיומו ההכרחי הוא בחינת הדומם של הרצון לקבל. רוצה בתאות הבהמית, הוא בחי' צומח של הרצון לקבל. כי אינם באים אלא להגדיל ולענג את הכלי שלו שהוא בשר הגוף. רוצה בתאות אנושיות, הוא בחינת החי שברצון לקבל, כי המה מגדילים רוחו. רוצה במושכלות, הוא בחינת המדבר, של הרצון לקבל.
"הסולם"- https://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
