דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת לך לך, עמודים נ"ה – נ"ז. י"ח תשרי, חול המועד סוכות תשע"ה.
מראה לנו הזוהר הקדוש שיש קשר בין השורשים לבין הענפים היוצאים מהם אך לנו הבחירה כיצד יתבטא השורש בענף.
בעולם התחיל תהליך – אברהם אבינו יורד למצרים בגלל הרעב בארץ כנען, שרה אשתו נלקחת לבין פרעה, פרעה מקבל נגעים גדולים באותו הלילה ומיד מחזיר את שרה לאברהם. לאחר מכן משלח פרעו את אברהם ברכוש גדול ובשומרים שישמרו עליו.
בשורשים העליונים יש חוקים. החוקים האלה צריכים לבוא לידי ביטוי בענפים הנובעים מהשורשים אך אפשרות הביטוי יכולה להיות כזו או אחרת.
כמו שאברהם אבינו שהוא השורש לעם ישראל היה צריך לרדת למצרים כדי לעלות למדרגות עליונות יותר כך עם ישראל שהם הענפים שיצאו ממנו היו צריכים קודם כל לרדת למצרים ואח"כ לצאת משם ברכוש גדול ולבוא לארץ ישראל.
הירידה למצרים היא כדי לקחת משם את הרצונות הגדולים, את חומר הגלם בשביל האהבה. חומר הגלם הוא ההשתוקקות הגדולה.
אדם הראשון כאשר הרגיש את ההשתוקקות הגדולה – נפל בפיתוי הנחש ולקחת את ההשתוקקות לעצמו. על נח כתוב – "וישת מן היין וישכר, ויתגל בתוך אהלה", כי חטא שלח את ההשתוקקות לעצמו.
לעומת זאת אברהם אבינו לאחר שעלה ממצרים בחזרה לארץ כנען עלה דרך הנגב. נגב הוא המקום שממנו הוא ירד למצרים, כלומר שנשאר אברהם באותה מדרגה, בקדושה, ולא נפל לקליפות של מצרים.
ולמה דווקא דרך הנגב? נגב מסמל את המקום המנוגב מהאור, שאין בו הרגשות גדולות של אורות מיוחדים… ודווקא זה המקום שממנו צריך לעלות – צריך בהתחלה להיות מוכן לוותר על כל ההשתוקקות ומשם לעלות ולא עולים ישר מהמקום המלא בהרגשות קדושות של הנאה ותענוג…
זהו סיכום קצרצר מהשיעור המיוחד – כדאי לשמוע את כולו…
