דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת לך לך, עמודים צ"ד – צ"ו. ה' חשון תשע"ה.
מאמר "אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר".
שואל הזוהר – מהו שכתוב "במחזה"? המחזה זה כמו מראה, שאין ממשות, אין אפשרות לתפוס את האמת. האמת היא בנקודת הקשר בך לבין הדבר שאותו אתה רוצה לתפוס. אם אני תופס רק את השני ולא את המקום המשותף אז זה מחזה. אבל אם אנחנו רוצים לבוא למקום המשותף אנו צריכים להשתמש גם בצד שלנו. אם אני חושב עליו ועלי – יכול להיות מקום משותף.
הברית מכריחה את האדם לייצר את המקום המשותף.
אומר רבי שמעון שעד שאברהם לא נימול בברית המילה היה במדרגת נשמה, אבל כדי להגיע למדרגת חיה שיוכל להוליד את יצחק – צריך ברית.
אין דבקות אמיתית עם הבורא אם כאשר האדם פוגש את הפרטיות שלו ומקדיש גם אותה לה'. בשביל זה צריך ברית. לפני שבאה הפרטיות של האדם לקשר – הוא לא מגלה את עצמו לקשר, הוא לא מביא את התשוקה שלו לקשר. אי אפשר לבוא לקב"ה בלי רצון חזק, אש, השתוקקות חזקה.
הברית נועדה כדי שלא נשכח את הקשר כאשר הפרטיות מתעוררת, שחשוב שהיא מתעוררת.
מלמד אותנו הזוהר הקדוש שה' ברא את העולם על התנאי – שישראל יקבלו את התורה. התורה היא הברית.
עם ישראל במעמד הר סיני קיים את הברית בין הבורא לנברא ע"י כך שקיבל על עצמו את התורה.
כל אדם שלומד את התורה ועוסק בה – מקיים את הברית. לכן חשוב מאד לעסוק בתורה. עצם זה שאדם עוסק בתורה הוא בא ומגלה דעת שמה שמעניין אותו זה הקשר לקב"ה. בעיקר אדם צריך להתעסק בתורה.
כאשר מביאים את החשק לביחד, לאחר שיש כבר ברית, לא פוחדים לבטא אותו משום שהוא בשביל הקשר, ולא בשביל לגנוב את הצד השני.
עד כאן. כדאי לשמוע את השיעור המלא…
