הדף היומי בזוהר הקדוש – פרשת לך לך עמודים קל"ט-קמ"א, כ"ג חשוון תשע"ה
אנו עדין עוסקים ב"ברית יצחק" היינו בלימוד התורה של החברים בלילה של לפני ברית המילה.
פתח אחד ואמר – כתוב "אשרי תבחר ותקרב ישכון חצרך, נשבעה בטוב בתיך קדוש היכלך".
ברית מילה היא כנגד הקורבנות, וכאילו הקריב האדם את כל הקורבנות כולם. ולכן צריך להיות האדם שמח מאד בזכות הזו של הברית. בברית המילה האדם בוחר להקריב את בנו כביכול לכבוד ה', כמו בהקרבת הקורבן. וזוכה האדם ל"נשבעה בטוב ביתך וכו'".
כאשר אדם זוכה קצת להרגיש קרבת ה' אז הוא נכנס קצת פנימה, לתוך חצרו של הקב"ה, וזה שכתוב "ישכון חצריך".
לכן, בעל הברית צריך לומר בברית את הפסוק הנ"ל. ולאחריו יאמרו את הפסוק כל שאר הקהל. למה קודם הוא? משום שלמדנו שקודם צריך האדם לבקש רחמים על עצמו, ובמיוחד בזמן כזה של דין כברית מילה, כמו שכתוב "וכיפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל".
אומר הזוהר הקדוש – אם היינו שואלים כביכול את הקב"ה – מה יותר רצוי בעיניך, הקורבנות שאנו מקריבים או ברית המילה שאנו מקיימים? יענה הקב"ה – ברית המילה.
עוד אומר הזוהר הקדוש –
כאשר בא גר להתגייר – צריך להכניס את הגר בעבודת ה' ובברית מילה רק לאחר שהסיר מליבו את כל העבודה הזרה שהייתה עימו. ואם לא, אלא שעדיין יש בו רצון לעבודה זרה, הוא כמו אבן שרק חתכו את בשרו אך נשאר כביכול בעורלתו.
עד כאן, הנכם מוזמנים לשמוע את השיעור המלא…
