במסגרת עבודה על העצלות כתבו החברים שירים רבים. הינה שיר המתאר יפה את התנהלות העצל והמאבקים הפנמיים לצאת מהעצלות
מילים: משפחת אהרונוב
לחן: יהודה פוליקר
עצל שלי ואני יצאנו לדרך
השמש עמדה כך – בערך
פעם אני מוביל, ופעם עצל על השביל
איבריי התעייפו בינתיים
שרירים כואבים, טרוטות העיניים
עצל הוביל ב”פור”, צעק שאותי יגמור
הרוח טלטל הפחד טפטף וחלחל
העצל נשמתי מרעיד את לבי מפחיד ומטריד
אני שואל: לאן אתה לוקח?
הוא משיב: למה אתה טורח?
עזוב אמונה, ‘לשמה’, או שלא!
בוא לעצל, חסה בצלו
פזמון:
איך אעוף רחוק? הלוואי והיו לי כנפיים
בבורא כך לדבוק, לצאת מתוך העצלתיים
אולי אמריא ואעוף, מעבר לדעת, לגוף
אל מקום אהבה, שבו כולם, זריזים למצווה
העצל דוחק ולוחץ, מסמן את השביל מראה את החץ
אבי עוגן פורץ: לפרגן, לשלם, לא לתרץ
את האור יש עכשיו לדחות
נדרשת תנועה נפשית לפחות
כדי לא ליפול לארץ שנער
קליפה ענקית ולא של הדר
אני ניעור לתוך חשיכה
האם שוב הפרזתי בהנאה ממנוחה?
חלום זה דבר שמפחיד להגשים
בעיקר אם אחד הוא חלקי שישים
מכבה ת’שעון שמתקתק, כבר בדלת מישהו דופק
קמתי אחי – משיב, ממלמל
ממש בלהות למי שעצל
פזמון:
איך אעוף…
הסמינר מתנהל, הרב קורא, מחדד ושואל
מה אמר העצל, אולי תגיד לי, שמואל?
הארי אורב במסלול, החכם אינו והדלת נעול
כל כך הרבה תירוצים, עדיף להיות חרוצים!!!
פזמון:
איך אעוף…
