הרבי רבי אלימלך מליז'ענסק
רבי אלימלך ויסבלום מליז'נסק זיע"א נולד לאביו רבי אליעזר ליפמן בשנת ה' תע"ז, בעיירה טיקטין שבפולין, ונפטר ביום כ"א באדר ה'תקמ"ז – בליז'ענסק. ככל שגדול היה רבי אלימלך, כן גדולה היתה ענוותנותו וגדולה היתה צניעותו. את הוד קומתו ואת ראשו המגיע השמימה – הסתיר בכל הכוח. ואנו – אין לנו אלא מה שליקטנו פירורי פירורים, זהרורי אור מחייו של ענק הרוח, מספריו ומחיבוריו .
ממעצבי עולם החסידות
רבי אלימלך היה תלמידו הדגול של המגיד ממעזריטש זיע"א – ממשיך דרכו של הבעל שם טוב הקדוש, והמנחיל העיקרי של תורת החסידות בדור ההמשך. המרכז הרוחני שהקים בליז'ענסק היה ממעצבי דרכה של החסידות בכללה ואבן שואבת להמוני המוני יהודים, שבאו לפקוד את חצרו ולהתבשם מתורתו ומקדושתו.
גם בחייו, היתה הנסיעה לליז'ענסק מקובלת בעם כפועלת ישועות. הרבי רבי אלימלך רומם את רוחם של חסידיו, וגם אלו אשר הגיעו כדי לקבל ברכה עבור צר ומצוק, דווי וצער – קיבלו קודם כל מטען רוחני שהחייה את נפשם והגביה את רוחם. ליז'ענסק הםכה להיות מרכזם של מבקשי השם. בעל התפארת שלמה מראדומסק, אפילו שהיה כהן, נסע לשם והמריץ חסידים אחרים לנסוע. כי מי שהיה איננו בשום פנים מי שלא היה…
אחרי פטירתו, הפך ציונו הקדוש למקום סגולה ראשון במעלה, ולאורך כל השנים התקימו נסיעות בדירות בערב ימים נוראים ובתאריך היארצהייט – כ"א אדר.
קדושה ושגב
דרכו המיוחדת של הרבי רבי אלימלך, ביראת שמים טהורה, בענווה שאין דומה לה ובמסירות עצומה למען כל יהודי ויהודי ליכדה סביבו חסידות לוהטת, והשפיעה בעוצמה על כל הפרט ועל הכלל.
"חמש מאות שנה קודם הולדתו ניזון העולם בזכותו, שתי ידיו – כשתי לוחות הברית ועשר עצבעותיו כעשרת הדברות". אמר עליו קדוש ישראל מרוזין זיע"א.
המוני החסידים ספגו ממנו את דרכו הטהורה, קיבלו ממנה עצה ותושיה, ברכות רפואה וישועה, אולם בעיקר קיבלו ממנו דרך תיקון ותשובה, דרך צמיחה והתעלות.
הרבי של כל הרבע'ס
לפני פטירתו, סמך הרבי רבי אלימלך את ידיו על ארבעה מתלמידיו המובהקים, והפך כל אחד מהם לעמוד חסידות בפני עצמו.
ל"חוזה מלובלין" הוריש את כוח הראיה –למרחוק,
למגיד מקוזניץ' – את הכוח הרוחני אשר בליבו הגדול,
לרבי מנחם מענדל מרימנוב – את כוחו הנשמתי של מוחו
ולרבי יהושע העשל מאפטא, ה'אוהב ישראל מאפטא' – את הכוח הרוחני של פיו הטהור.
ארבעת תלמידיו אלו הפכו להיות מנחילי מורשתו, כל אחד מהם בדרכו המיוחדת לו, סביב כל אחד מהם התלכדו חצרות ענק של חסידים ותלמידים ומהם מתמשכות השושלות עד עצם היום הזה.
תלמידים נוספים
רבי אלימלך השאיר אחריו, מעבר לארבעת תלמידים אלו, עוד עשרות רבות של תלמידים ענקי רוח: בעל המאור ושמש, רבי משה לייב מסאסוב, רבי נפתלי מרופשיץ, ועוד ועוד.
ספריו וחיבוריו
ספריו של רבי אלימלך, 'נועם אלימלך' על התורה – הפכו להיות אבן יסוד בחסידות. תפילה קודם התפילה שבתוכה בקשת 'אדרבא' המפורסמת, הנאמרת על ידי יהודים בהתשפכות הנפש מיוחדת, וה'צעטיל קטן' – אותו קונטרס נודע של הליכות והנהגות.
פטירתו ומקום מנוחתו
פטירתו של הרבי רבי אלימלך ביום כ"א אדר התקמ"ז הותירה בלב העם חלל אשר לא יוכל להתמלא. מקום ציונו של רבי אלימלך משמש עד היום כסגולה נפלאה ליראת שמיים ולישועות עצומות, אשר לא כדרך הטבע. מכל קצוות העולם באים יהודים להעתיר על ציונו ביום ההילולא, ושואבים משם חיזוק והתעלות. הבטחתו הכבירה כי 'הפוקד את קברו לא ימות ללא תשובה' – מושכת אליה רבבות רבבות חסידים, צעירים ומבוגרים, המגשימים בכל שאיפה בת שנים: לזכות לפקוד את ציונו של הרבי רבי אלימלך בליז'ענסק.