אלפי מחשבות מתרוצצות בראשו של האדם במהלך היום, הנובעות מאינסוף רצונות הקיימים בו. על מנת לעשות בהן סדר, צריך לקבוע בנפשנו רצון מרכזי אחד ואליו להכפיף את שאר הרצונות. זו בעצם עצת יתרו המופיעה בפרשתנו.
מאת יוני כהן מתוך יסוד פרשת יתרו מספרו של הרב אדם סיני התורה, האדם ומה שביניהם
בראשיתה של פרשתנו יתרו מגיע למקום החניה של בני ישראל, הסמוך להר סיני. למחרת הגעתו הוא רואה שמשה לבדו שופט את כל העם. יתרו אומר לו שבדרך הזאת הוא וכל העם יתמוטט. כמו שכתוב: " נָבֹל תִבֹּל גָם אָתָּה גָם הַעָם הַזֵה אָשֶר עִמָּךְ… " (שמות יח', יח'). לכן הוא נותן לו עצה לשים שופטים זוטרים שישפטו במקומו ורק במקרים קשים שהם אינם מסוגלים להכריע בהם, יבואו למשה ויבקשו את התערבותו.
עצה זו של יתרו עומדת כנר לרגלינו בבואנו להתנהל בצורה נכונה בחיים. נפשנו, המורכבת משלל רצונות ותשוקות, אינה מאפשרת לנו, במצבה הנוכחי, להתנהל נכון. כמה פעמים החלטנו לעשות דבר מסוים ואחרי רגע שכחנו אותו לחלוטין לטובת רצון או תשוקה אחרים? כמה מחשבות שונות מתרוצצות בקרבנו מדי שעה? מה היה קורה אילו כל המחשבות הללו היו מתראות החוצה? ספק אם היו לנו חברים… האם ניתן להשליט בהן סדר? האם אנו יכולים להכפיף אותן אלינו במקום שאנו נהיה כפופים אליהן?
התשובה היא שכן. אמנם זה לא קורה ברגע אחד ואף הדבר כרוך בהרבה עבודה ויגיעה, אבל עם דרך אמת והרבה התמדה ניתן להגיע לזה. האמת היא שאין לנו כל כך ברירה אלא להגיע לזה. אז ננסה להבין איך.
נכון או לא נכון?
לפתחו של האדם באות אינספור סיטואציות מדי יום בהן הוא נדרש להחליט כיצד לפעול. איך הוא יודע האם החלטותיו נכונות או לא?
הרב סיני שליט"א בספרו מביא כלל פשוט העשוי לשפוך הרבה אור לחייו של האדם (עמוד 150):
"כל פעולה או מחשבה, המקרבת את האדם לתכליתו הנה נכונה. כל פעולה או מחשבה, המרחיקה אותו מתכליתו, הנה שגויה"
למשל: אדם החליט לעשות דיאטה. הדבר עולה לו בהרבה מאמצים וויתורים. יום אחד הוא מגיע לעבודה ולכבוד יום הולדת של אחד מחבריו מוגשת עוגת קצפת שכמותה לא אכל מזה חודשים. הוא נכנס למאבק פנימי, שהרי מה שנכון לו הוא שלא יאכל, כי זה יפגע במטרה שלו לרזות. מאידך- הוא ממש משתוקק לאכול מהעוגה הטעימה.
ברור לכל שמה שנכון למקרה זה הוא שלא יאכל. שיתגבר על תאוותו. זה מה שנכון ביחס למטרה. אבל מה עם התענוג שהוא מפסיד?
לא מעט פעמים אנו שומעים אנשים שאומרים "העיקר- שאתה נהנה מזה". באמת? ואם הילד שלי יגיד לי שהוא רוצה לצרוך סמים, חס ושלום? האם אסכים לו? והרי זה ממה מהנה וכך הדרכתי אותו בחייו, לעשות מה שכיף, מה שעושה תענוג.
אלא רואים שעלינו לבחון מההתחלה את התנהלותנו בחיים. ראשית- לברר מהי מטרתנו בחיים, לשם מה אנו נמצאים כאן. לאחר שהגעתי למסקנה של מהי תכלית חיי, להתחיל לצעוד אליה בכל הכח. לקבוע מהו הרצון המרכזי שיוביל אותי אליה ותחתיו להכפיף את כל רצונותיי האחרים. כל רצון הנוגד את הרצון המרכזי, צריך לשים אותו בצד ולא להשתמש בו לעת עתה, עד שיוכשרו התנאים המתאימים ואוכל להשתמש גם בו בצורה תכליתית.
עוד אומר הרב- שתכלית חייו של האדם הנה בפנימיותו. לא מחוצה לו. קשה הדבר, שהרי התשוקה שלנו מונחת בדברים החיצוניים. קל לנו להיעדר מהבית כדי להרוויח כסף, אך קשה לנו לעשות דבר דומה כדי לרכוש נקודת אמת. לפני מאתיים שנה החסידים היו עוזבים את בתיהם למשך שלושה חודשים כדי להצטופף בצלו של רבם. איך אנו מסתכלים על זה? ואם נשמע על אדם שעזב את ביתו במשך שלושה חודשים לטובת נסיעת עסקים, האם גם אז נרים גבה?
הרצון המרכזי של האדם שצריך להנחות אותו בחיים הוא הרצון להגיע לדבקות בה'. בנוסף ישנם רצונות אחרים הפועלים בתוכו: רצון לשליטה, להשכלה, לעושר ועוד הרבה כאלה מרכזיים ומשניים, עד אינסוף. עכשיו בו ניקח למשל, את הרצון להשכלה. איך נשתמש בו? האם כדי לדעת כמה סוגי חרקים יש בעולם או איך הצמחים פורחים או שאתה רוצה להיות משכיל בידיעת ההיגיון דרכו הבורא פועל במציאות ומהי צורת השגחתו עליה?
רואים אנו שאת רצונותינו ותשוקותינו נתן לקחת לכל מיני כיוונים. בנו תלוי הדבר. בתכלית שאנו בוחרים לחיות. כשהאדם יסכים בנפשו לעשות עבודה של דבקות ובה יהגה ודרכה יבנה את אווירת הנפש שלו, יוכל להכפיף את כל רצונותיו לרצון מרכזי אחד: להגיע לדבקות בה'.
שבת שלום!
