הכנה נפשית לסוכות בפנימיות

חג הסוכות מהווה נדבך נוסף של מועדי תשרי. מועדים אלו, נועדו לתת לאדם את האפשרות לבנות את צד השמאל שבנשמתו. בהיותם נמצאים בחודש תשרי, שהוא זמן של דין, של קו שמאל במציאות העולם והאדם, נתונים מועדים אלו למציאות זמן קוסמי, שהוא למעלה מהבנת האדם, בו ישנה השפעה בלתי מודעת על נפש האדם לתיקון צד השמאל שבו. ראוי הוא שהאדם ינצל זמן ייחודי זה לייעודו.

תורתנו הקדושה, שניתנה לנו מפי הגבורה ממש, גילתה לנו את הנצרך לתיקון. צריכים אנו להיות אסירי תודה לקב"ה, שנתן לנו את הגילוי העצום של הנצרך לתקן, בדיוק בזמן הראוי לו. צריכים לראות זאת כסוד שלחשו באוזננו, שבא להטיב עמנו.

אין לראות במועדים אלו מטלה שנועדה להיות תשלום לרצונו של הקב"ה. מצוות החג הן הדרכה מעשית לתיקון האדם, כך שיוכל לתקן את נשמתו, כדי שתהיה ראויה לקבל את ההטבה, שרוצה להעניק לה הבורא יתברך.

קו השמאל הוא תיקון הרצון לקבל שבאדם, בשונה מקו ימין שהוא הרצון להשפיע. רצון האדם מורכב מחומר וצורה. את מציאות החומר גילינו מראש השנה עד ערב יום הכפורים בראש השנה המלכנו על הרצון את מלכו של עולם על רצוננו. ביום הכפורים המהווה שורש לסוכות, השרשנו את הצורך בתיקון צורת הרצון ע"י ה' העינויים וה' התפילות. עתה בסוכות אנו יוצרים בפועל את צורת הרצון, הנקרא צלם.

מהי צורת הרצון?

האור הניתן מלמעלה נקרא מוחין. מוחין אלו, כאשר מגיעים לאדם, צריך הוא כלי להכילם. הגיונו של האדם הוא הצורה הניתנת למוחין אלו. הוא שאנו רואים, שרעיון הניתן למס' אנשים, כל אחד מבינו אחרת. השוני הוא לא ברעיון הניתן, אלא בצורת תפיסת האדם השומע, דהיינו בצורת ההיגיון אתו האדם מעבד את הרעיון.

משל לדבר אפשר להבין ע"י הכוס המכילה מים. מובן הוא, שצורת המים תהיה לפי צורת הכוס. אם הכוס תהיה עגולה יהיו המים עגולים, ואם תהיה מרובעת יהיו המים מרובעים וכן על דרך זה. יוצא, שמה שנותן את צורת המים, את צורת המוחין היא צורת הכלי.

האור ניתן בצורה ולא בחומר

נקודה חשובה נוספת להבנת הדבר היא, שהאור ניתן בצורה ולא בחומר. כפי המים שניתנים בצורה שיוצרת הזכוכית ולא בזכוכית עצמה. החומר לא יכול לקבל אור וזו ידיעה מפליאה בעיניי, שיש לתת עליה תשומת לב מרובה.

כאמור צורת האדם הנה ההגיונות דרכם הוא תופש את הידיעות הניתנות לו מלמעלה.

ישנם ב' הגיונות בסיסיים. היגיון הטומאה והיגיון הקדושה.
הראשון מבקש לראות את כל המציאות דרך ההיגיון של : "מה יצא לי מזה".
היגיון הקדושה מבקש לברר: " מהי האמת, או מה רוצה הבורא ממני".

ישנם לא מעט אנשים, המדווחים שמאמינים הם בבורא, אך עיקר הגיונם סובב סביב הדרישה שלהם מהבורא יתברך. שיקול הדעת שלהם הוא, כיצד אפשר "להשיג" מהבורא יותר. מחשבתם נסובה על , מה הם רוצים מהבורא, ולא מה הבורא רוצה מהם.

הגיון נקרא בלשון הקבלה צל"ם, שהם לבושי מוחין. ללא הלבוש לא ניתן להבין את האור. כדוגמה אפשר להבין את היחס שלנו לכוח החשמל. אי אפשר לדעת את כוח החשמל ללא המכשיר המגלה אותו. שהוא בחינת לבושי המוחין במשל. כך האדם צריך לבושי מוחין אמיתיים לאור הגדול אותו הוא צריך לקבל מהבורא.

אין לאדם זכות לוותר על האושר. (יש לשנן זאת היטב).
אין לו גם אפשרות כזו, היות והבורא ברא את הבריאה, כדי להטיב לנבראיו. ודאי הוא שרצון הבורא יצא לפועל.

ישנן צורות שונות בהם האדם חושב שיקבל את האושר.
אם למשל חושב האדם שמהיגיון העצלות יקבל האושר, יחשב האדם בעל הגיון זה, כיצד עליו לנוח מה שיותר, שהרי כך לפי הגיונו יהיה יותר מאושר.
או שאם תשומת לב חברתית מבקש האדם, יחפש כיצד ישיג תשומת לב זו, אף על חשבון האמת.

נשאלות השאלות :

מהן ההגיונות הנכונים והמבנה שלהן אותם צריך האדם לסגל לעצמו?
כיצד רואים מבנה זה בעולמות העליונים?
אלו הגיונות על האדם לבנות בחג הסוכות?

על כך נדבר במפגש ביום רביעי 30/09/2015 19:30 כולם מוזמנים.

הרב אדם סיני