מדוע אנו בכלל מדברים איתכם על הלימוד של פנימיות התורה? מה יום מיום? מה מיוחד כל כך בדור הזה, שבו רבים וטובים נוהים אחר לימוד שהוא רוחני יותר, מופשט יותר, מחובר יותר אל נפש היהודי המבקש לחדור פנימה, ולא רק מבחוץ?
ובכן נביא את ההתייחסות מב' סטרין – אחד מצד האדם – מצד הלומדים, ושני מצד החכמה עצמה.
מצד החכמה, זכינו בחסדי שמים, להתגלות של מפרשים אדירים לחכמת הקבלה, במאה הקודמת, וכך הנה אנו היום, יכולים לשבת ולדון לעומק בסוגיות שבמשך מאות בשנים היו סתומות גם בפני עילויים ותלמידי חכמים מובהקים, ואולי אף לחלק מהמקובלים.
בראש ובראשונה, נזכיר את חיבוריו של האר"י החי, איש האלוקים מרן בעל "הסולם", מחבר פרוש "הסולם" על הזוהר הקדוש, ומחברם של הספרים הקדושים תלמוד עשר הספירות על כתבי האר"י ופנים מאירות ומסבירות על העץ חיים וגם הספר פתיחה לחכמת הקבלה.
כשם שבא האר"י הקדוש, לצפת, והחיל שיטה חדשה של לימוד חכמת הקבלה, שלבסוף נתקבלה ונשתרשה על ידי המקובלים מאז ימיו (כולל הרמ"ק ותלמידיו), כך ניתן לראות בבעל "הסולם" כמי שהוציא אל האור, את הכתבים שכה קשה ללומדים ללא פרוש מסודר.
ואם נשאל, מה מיוחד כל כך בתורת בעל הסולם, כמובן יש את עניין הפחד מפני המגשימים, וידוע שזה אסור בתכלית האיסור וסכנה ברורה לכל הנכנס בלימוד זה. ובאמת, טרח ועמל בעל "הסולם", להסיר מכשול מסוכן זה של ההגשמה, ובאר כל מילה, כן, ממש כל מילה בלימוד של כתבי האר"י והזוהר, בצביונן הרוחני, קרי, הגדרה שהיא נטולה מזמן ומקום, שהזמן והמקום הם ההופכים את הדבר למוגשם (כפי שהעולם הזה, ניתן בזמן ומקום), ומי שרוצה יפתח הספרים הקדושים ויראה את גודל ההשקעה של מרן בעל "הסולם" בכל פסיק בחכמה, כדי שחלילה לא יטעו הלומדים, וממש ליקט כל המושגים, לפי סדר א"ב, וכל מילה בחכמה מבוארת בצורה שהלומד לא יצטרך להשתמש בתמונה גשמית ח"ו. ובעל "הסולם" מדגיש, כי סדר הלימוד חייב להיות כזה, שאדם מבין את צביונה הרוחני של כל מילה, בטרם יוכל להתקדם בשבילי החכמה:
וכך כותב בהקדמה לתע"ס (שוב, מומלץ מאוד לקרוא וללמוד הקדמה זו במשך כמה חודשים כדי לקבל את התפיסה של חשיבות לימוד הפנימיות. להזמנת ההקדמה או דיסק עם שעורים מההקדמה חייגו עכשיו 050-3143333):
לז) והקושיא השלישית, שהיא הפחד שלא יחמיץ, הנה אין כאן פחד ולא כלום, כי ענין הנטיה מדרך ה' ח"ו שקרתה פעם, היתה מב' סיבות: או שעברו על דברי חז"ל בדברים האסורים לגלות, או משום שתפסו דברי הקבלה במשמעותם החיצונית, דהיינו בהוראות גשמיות, ועברו על לא תעשה לך פסל וכל תמונה. וע"כ באמת היתה חומה בצורה מסביב החכמה הזו עד היום, אשר רבים ניסו והתחילו בלימוד ולא יכלו להמשיך בו מחסרון הבנה, ומחמת הכינויים הגשמיים, אשר ע"כ טרחתי בביאור פנים מאירות ופנים מסבירות לפרש את הספר הגדול עץ החיים מהאר"י ז"ל ולהפשיט הצורות הגשמיות ולהעמידן בחוקי הרוחניים, למעלה ממקום ומזמן, באופן שיוכל כל מתחיל להבין הדברים בטעמם ונימוקם, בשכל בהיר ובפשטות גדולה, לא פחות כמו שמבינים גמרא ע"י פירוש רש"י ז"ל.
קנו) …והנה כדי לתקן זה, התחלתי לחבר "פירוש המלות" ע"פ סדר א"ב, על כל המלות המובאות בספרי הקבלה שצריכות פירוש: מצד אחד קבצתי את הפירושים של האריז"ל, ויתר המקובלים הראשונים, בכל מה שאמרו על אותה המלה. ומן הצד השני, ביארתי התמצית מכל אותם הפירושים, וערכתי הגדרה נאמנה בבאור המלה ההיא, באופן שיספיק למעיין להבינה, בכל מקום ומקום שיפגוש אותה המלה, בכל ספרי הקבלה האמיתיים, מהראשונים עד האחרונים, וכן עשיתי, על כל המלות השגורות בחכמת הקבלה.
עד כה דיברנו מצד החכמה עצמה, מדוע דווקא היום ניתן ללמוד ביתר קלות וללא חשש את חכמת הקבלה, עתה נתייחס לעניין, מצד האדם הלומד.
באופן כללי, רואים כי בדורות הקודמים שהיו זכים וטהורים לאין שעור מדורנו זה, ולא היתה התגברות כל כך של יצר הרע, ותאוות (כפי שכל אחד יכול לראות בעצמו) ורצונות נמוכים, וחומר האדם היה זך יותר, היה זה אפשרי להשתמש ב"נשק קונבנציונאלי", היינו לימוד הנגלה והפשט כדי להגיע לתיקון הנרצה. היום, אנו במצב כזה, שרק לימוד הפנימיות, יכול להזיז משהו באמת בגופינו העכורים, צריך נב"ק (נשק בלתי קונבציונאלי) כדי לשבר ולהכניע היצר, ולקדם אדם למדרגתו הרוחנית הראויה.
"לימוד הזוהר הקדוש בזמן הזה נצרך לנו מאד להגן ולהציל אותנו נגד כל רע, כי גילוי החכמה זאת עתה בדורות גרועות הוא. כדי שיהיה לנו מגן עתה לאחוז בלבב שלם לאבינו שבשמים. כי אותן דורות קודמים היו אנשי מעשה וחסידים והמעשים טובים היו מצילין אותן מפני המקטרגים. עתה רחוקים אנו משורש העליון, כמו השמרים בתוך החביות. מי יגן עלינו אם לא קריאותנו בחכמה הזאת. " (החכם מוהר"ר יעקב צמח בהקדמתו לע"ח).
"מחמת שהתגברות הקליפות והמינות והעזות וערב רב בדור הזה, על כן ניתן רשות מן השמים לגלות אור החכמה הזאת לקשר נפשו בחיות אור אלוקות לדבקה בו ממש… כי לא נתגלה חכמה זאת בדור הזה אלא לקדש ולטהר ולהסיר המידות הרעות. " (היכל הברכה דברים דף כז).
"אבל עתה בעקבתא דמשיחא הנסתר. כמו שאנו רואים נר דולק וקודם שכבה הוא מתחזק ביותר ושלהבת עולה יותר. כמו כן מקודם לא היה היצר הרע מתגבר כל כך, והיה די תורה בנגלה לתבלין לנגדו, אבל עתה קודם הגאולה היצר הרע מתגבר יותר וצריכים להתחזק גם בנסתר." (ר' שמחה בונם מפשיסחא)
"ולמה שלח ה' לנו להתגלות בדורנו, מה שלא גילה זולת בדורו של רבי עקיבא ורבי שמעון בן יוחאי וחביריו… כי הוא יסודי התורה ועקרי האמונה ועליה תסובב צירי דלתות התורה והעבודה ומבלעדה לא תדע מה הוא תורה לשמה, כי לא תדע שורש ציורי שמותיו ברוך הוא וברוך שמו… שאין אתה פטור מפנימיות התורה, כי מבלעדה האדם כבהמה שור אוכל עשב." (סור מרע כ"ט ד"ה תשיעית).
ורק נבאר כאן בקצרה, על התמיהה שיכולה לבוא לאדם האמיתי שישאל, הכיצד? כיצד הדורות הקודמים לא הצליחו להביא את הגאולה, ולא יכלו ללמוד פנימיות התורה למגדול ועד קטן ורק למעטים שבמעטים היתה אפשרות ללמוד חכמה זו? מדוע ספר הזוהר התגלה רק לפני מאות שנים ולא התגלה לדורות שלפני? איזו חוצפה יש לנו לבוא ולזעוק שהיום כל נער יכול ללמוד ספר הזוהר, מה שעד לפני שנים לא רבות היה בגדר בלתי אפשרי?? התשובה טמונה בחוק מרכזי, אותו מלמדת חכמת הקבלה הנקרא "הפכיות כלים ואורות" וז"ל "כי יש ערך הפוך בין כלים לאורות, כי בכלים, הכלל הוא, שהכלים הראשונים נגדלים בכל פרצוף מתחילה, ובאורות הוא להיפך, שאורות התחתונים מתלבשים בפרצוף מתחילה" (הקדמה לס' הזוהר).
ונבאר בקיצור נמרץ, מובא (סנהדרין צז), כי העולם מחולק לג' שלישים, 2000 שנה תוהו, תורה וימות המשיח, הנקראים גם ראש, תוך וסוף. עפ"י החוק הנ"ל, כאשר קיים בעולם, רק הכלים של הראש, שהם כלים זכים, מאוד, אך עם זאת כל ההמשכה שלהם (דהיינו התאוה והרצונות הנמוכים) חלש מאוד, ולפיכך היו הנשמות שבב' אלפים הראשונים גבוהות לאין קץ. ועכ"ז לא יכלו לקבל קומת אור שלם בהבנת חכמת הקבלה, מפאת החסרון של החלקים הנמוכים מהעולם. ולפיכך בדורנו זה, שהגם שמהות הנשמות הללו היא הגרועה שבמציאות, כי ע"כ לא יכלו להתברר לקדושה עד היום, עם כל זה המה המשלימים את פרצוף העולם ופרצוף כללות הנשמות, מבחינת הכלים, ואין המלאכה נשלמת אלא על ידיהם. ובאמת נמצאת קושיא זו עוד בדברי חז"ל (ברכות כ), שמפורש שם, שאע"פ שהדורות הראשונים חשובים יותר מדורות האחרונים במהות נשמתם עצמם כנ"ל, שהוא מטעם שכל הזך ביותר נברר תחילה לבוא לעולם, מ"מ מבחי' חכמת התורה היא מתגלית יותר ויותר בדורות אחרונים.
למה דווקא היום?