פרשת שופטים: מהו שער בנפש האדם?

בס"ד

פרשת שופטים תשע"ו

[דברים פרק ט"ז פס' י"ח – כ']  "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נתן לך לשבטיך, ושפטו את העם משפט צדק. לא תטה משפט לא תכיר פנים, ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם. צדק צדק תרדף, למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך."

בפרשת שופטים משה מביא בפני העם רצף של ציוויים והלכות בנושאים שונים. כאשר בתחילת הפרשה  מצווה אותם בלשון יחיד, בדרך של פרט, לתת שופטים ושוטרים בכל השערים שבאדם.

מהו שער בנפש האדם?

כאשר נתבונן בחייו של האדם, נראה כי באופן פשוט האדם חווה מציאות שונה, לפי המצבים המתראים אליו. ולפי הפירוש אשר משער בליבו את המצב, כך נתון הוא בתוך הרגש, אשר ברוב המקרים הרגילים בחיינו, אנו חשים שישנו כוח חיצון אשר מנהל אותנו, ואין אנו אדונים לתחושות האופפות אותנו.

בפרשת השבוע, מגלה לנו תורתנו הקדושה, דרך מופלאה לעבודת נפש מדויקת, לדעת כיצד לנהל את חיינו בצורה נכונה, על פי חוקים עליונים.

כיצד לשפוט בצורה תכליתית, דרך המצבים, בכדי לממש את הפוטציאל הטמון בנו, כאדם, ולהוציאו מהכוח אל הפועל.

ועל כן נבוא לברר –

מהי שפיטה אמיתית בעבודת ה'?

בכדי להבין סוגיה זו, נמשיל משל – כאשר יש ויכוח בין שני אנשים וכל אחד טוען טענה המנוגדת לדעת חבירו, ומסכימים השניים להיוועץ בשופט אשר יכריע בעניין אשר הם חלוקים בו. האם יהיה ראוי שאחד מהניצים יציע עצמו כשופט?

ברור לכל שלא ראוי הדבר.

כאשר מדובר בנפש האדם, ידוע לנו שישנם ב' רצונות עיקריים הפועלים בנפש האדם, ומנוגדים הם בתכלית.

רצונות אלו הם רצון הגוף ורצון הנשמה. הרצון לקבל והרצון להשפיע.

באופן רגיל מצד טבע האדם, טרם התיקון, נשלט הוא על ידי הרצון הגופני, הרצון לקבל לעצמו.

דעת האדם נתונה כל כולה לתוצאה הנדרשת של – מה יצא לי מזה? כל נסיון לשפיטה, אשר לא יוביל לתוצאה הרצויה, נידון מראש לכישלון.

שפיטה אמיתית יכולה להתקיים באדם, אך ורק כאשר האדם נקי לחלוטין משיקולים אשר משוחדים המה לגבי התוצאה.

ראשית, יש להבין שמערכת שפיטה מחויבת היא להיות מבוססת על מערכת חוקים שנקבעו על ידי מערכת חיצונית, אשר מחייבת את האדם, מתוך החלטה אמונית שמקבל על עצמו.

אם כך, כיצד ידע האדם כיצד לנהל הכוחות הפועלים בתוכו כאשר בא הוא לברר, כיצד להכריע?

כותב על כך הרב אדם סיני שליט"א בספרו –

"הבורר של האדם צריך להיות החלק הזך ביותר שבו. השכל, שהוא ענף רחוק מהנפש השכלית, זך מהרגש, הוא שצריך לשפוט. הרגש מעורבב בדרך כלל בכל מיני רצונות עצמיים. הרגש בדרך כלל משוחד. על כן כאשר אדם שופט בעזרת הרגש, עלול הוא לעבור על "לא תכיר פנים ולא תקח שוחד" [דברים י"ז ט'].

יצדקו האומרים שגם השכל משוחד. נכון הדבר, גם השכל משוחד. אך זאת בשל היותו אף הוא נטיית לב. למרות זאת, במערכת הפנימית בין שכל לרגש, השכל זך יותר מהרגש.

השכל בהיותו הף הוא נטיית לב, יכול גם כן להיות משוחד. על כן צריכים אף אותו לבטל, כאשר יש לנו דבר גבוה ממנו. דהיינו ספרים וסופרים. על האדם להשמע לחז"ל, אפילו אם דעותיהם נוגדות לגמרי את שכלו. שכלם ודאי היה משולל מפניות אישיות.

שכל התורה הוא שכל האמת. היחס בין דעת תורה לשכלנו אנו הוא גם יחס של שכל ורגש. כאשר שכלנו הוא הרגש כלפי דעת תורה."

רואים אנו שאין האדם יכול לשפוט בשכלו, הנתון גם הוא לרצון הגוף, לרצון לקבל לעצמו. לפיכך מחויב האדם להיעזר בשכל חיצון, שכל עליון, אשר כל שפיטה ובירור שהאדם יבחר לעשות, יהיו המה על פי החוקים הקבועים, שניתנו לנו דרך התורה הקדושה.

לפיכך בכל מקרה שבו האדם צריך לברר כיצד לפעול, כאשר קבלת ההכרעה מגיעה אל שערי ליבו, צריך הוא לבדוק על פי השופט החיצון, דעת עליון. לתת בנפשו גם את השוטר האמיתי, בכדי לא לזייף את האמת. בכדי לא לקחת שוחד, לרצון הגופני, שהאדם כל כך קשור אליו, כמו אסיר בבית הכלא.

בספרו על התורה מסביר לנו הרב"ש זצוק"ל, מהו "בכל שעריך", וכך כותב –

"היות  שיש שני שערים : א) שער בית הסוהר. ב) שער המלך, כמו שכתוב : ומרדכי יושב בשער המלך.

שער נקרא מקום הכניסה או מקום היציאה. ובכל שער יש שומרים. ובשער המלך השומרים לא נותנים להיכנס, ובשער בית הסוהר השומרים לא נותנים לצאת.

והפירוש יהיה : שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך – שהאדם צריך לעסוק בכוח ובפועל איך לצאת מבית הסוהר, וצריך לתת כוח ופועל שיוכל להיכנס בשער המלך. נמצא, שכל העבודה היא על ידי האדם, היינו שהאדם הוא הפועל."

כמה מחזקים המה דברי הרב"ש זצוק"ל, אשר מבהיר לנו, שאם רק נרצה, יש בידנו הכוח בכדי להוציא אל הפועל, בכדי להכריע ולהיכנס לשער בית המלך, ויוכל להחזיק בשני מדרגות יחדיו. של יצר הטוב ויצר הרע, כאשר נותן האדם ליצר הטוב להיות השוטר, שיהא הוא המוציא אל הפועל את אשר קבע השופט בבחינת בכוח.

מסכם הרב אדם סיני שליט"א בספרו  –

"על האדם ליצור מערכת שפיטה מסודרת בתוכו. אותה צריך הוא להפעיל כנגד יצר הרע. גם כאשר יצר הרע מסיתו מלהיכנס לשער המלך, גם כאשר מסיתו, שלא לצאת משער בית הסוהר. בכך על האדם לעשות בפועל את מסקנות שפיטתו. על כל אדם לראות ציווי זה באופן אישי. לאחר שעשה את פעולותיו, על האדם לתלות את כל הצלחותיו רק בקב"ה.

בעזרת ה' יתברך, נבוא כולנו וכל אחד מאתנו, שתיבנה בתוכנו מערכת שפיטה אמיתית, המושתתת על עבודת ה', ללא פניות אישיות. שיהיה בנו הכח ליישם את מסקנות שפיטתנו ובוא כולנו בעזרת ה' לשלמות הרצויה בעבודת ה'."

אמן.