סליחה לאשתי הבבלית
אשתי היקרה, אני כותב לך מכתב זה ברגשות מעורבים.
מחד נפשי כואבת על התרחקותך, מאידך אני חש גאה בך, בנו.
? זכרונות
את זוכרת את יום החופה, כאשר כיסיתי את זיו פנייך בהינומה, לאחר שלא התראינו שבועיים. אמרתי לך כמה שאני אוהב אותך. הזלת דמעה למרות האיפור, שנראית בו כמלכת העולם עבורי.
את זוכרת איך שחקנו בלקרוא מחשבות ואיך שהתפעלנו מההצלחות שלנו – מהיחד. את הרגעים המאולצים של ריחוק, הכל כך ארוכים, שנראו לנו כנצח. הכל היה טפל לעומת היחד שלנו. הייתי הכל עבורך. התמסרת לי יותר מאשר לעצמך. בכית, צחקת, ריחפת את היחד הכל כך צמוד שהיה ביננו.
היית מוכנה לעשות הכל עבור היחד שלנו. היית מחכה לי שעות וכל כך שמחה לראות אותי כשהייתי דורך על מפתן דירת החדר הקטנה שלנו.
? מחבואים
אשתי, את לא איתי. מבטך חודר מעבר לעיניי. את מחפשת משהו אחר. את מספרת לי שאת לא יודעת מהו, את מסתובבת בינך לבין עצמך. אינך צריכה לומר לי, אני יודע שאינך חשה מה שחשת בעבר.
הפימיניזם, הבבליות כבשה את נפשך. את מבקשת עצמאות, להיות מה שאת רוצה להיות אף שאינך יודעת ממש לרצות. את מרגישה חנוקה. יש לך את כל מה שאת רוצה, אני נותן כל מה שחלמנו שיהיה לנו – את חשה שזה לא זה. שום דבר חומרי לא חסר, את מבקשת משהו אחר. את מבקשת את עצמך, את החופש שבנפשך, את מבקשת להיות את.
? סליחה אשתי
איני מבקש את העבר. איני מבקש אהבה של רחמים. מכתבי זה הוא מכתב של בקשת סליחה ואתגר.
אני מבקש את סליחתך על כך שלא השכלתי להבין שאהבה אינה יכולה להתבסס על ההתבטלות המוחלטת שלך אליי. שההתמסרות שלך סנוורה את נפשי. שלא הייתה לי גדלות נפש, כדי שאני הוא זה שאדחף לעצמאותך.
את מבקשת את חופש נפשך, את ההרגש האמיתי שלך. יודע אני שנפשך בתשוקתה ליחד מתמלאת בגדולה ועוז מחד וכאשר פוגשת את הצדדים השוממים של נפשך מתמלאת את חרדות ורוחך כמו נמוגה בתוכך.
אני מבקש לומר לך שאני מבין את הלך נפשך, מכבד זאת ואפילו גאה בכך. אני יודע שזה מסכן את היחד שלנו.
אני יודע שישנה סכנה שאם תמצאי את עצמך אז תתרחקי מהיחד. אני רוצה להעביר לך מסר אמיתי, את חוויתי הכנה, את האידיאל הזוגי שלי, שלא חייתי אותו עד כה ועל כך אני מבקש את סליחתך.
? אהבה מתוך עוצמה
אהבה אינה יכולה להתקיים כאשר צד אחד מתבטל לאחר. אהבה יכולה להתקיים רק מתוך השחרור של כל אחד מאתנו. ראוי שהתנועה לאהבה תהיה מתוך חופש, מתוך חרות אמיתית.
האהבה היא רוחנית וברוחניות אין כפיה. איני רוצה ואיני מבקש שתכפי על עצמך מאומה.
את מבקשת להתנסר ממני, להיבנות כיחידה עצמאית. אין דבר יפה מזה אשתי היקרה. קבלי את ברכת דרכי לדרכך, לעצמאותך.
אני הוא זה שכל השנים הייתי צריך להוליד אותך מהתמסרותך אליי. הגברים הם שצריכים להתעורר לכך, שאלמלא עצמאות האישה לא תהיה אהבה. איני רוצה יותר לכבול אותך אליי, אני מבקש כעת אהבת אמת.
אני מבין את הלך נפשך, את הרצון שהיה מוסתר והגיע זמנו להתגלות מתוכך. זעקת את מבוקשך לא פעם, ואני מלאתי אותו בחומריות. עתה אני מבין מה אמרת לי מעבר למילים. כשחווית במודע או שלא במודע שאיני שומע, איני מקשיב, הלכת לך לחפש במקום אחר את עצמך.
? מגדל בבל פמיניסטי
אני מבקש לצייד אותך בדרכך בפנס שיאיר לך את הדרך. מבקש להזכיר לך את נמרוד הרשע המבקש עצמאיות מאת הבורא. מבקש פמיניזם בריאתי. האנושות בקשה עצמאות, וכשנסעו מקדם – אומר הזהר מקדמונו של עולם, מצאו את עמק שנער. מקום בו האדם מנוער ממצוות, מנוער מהתחייבויות אפילו לעצמו.
מבקש הפמינזם הבבלי שוויון, אך מהו השויון המתבקש? האם שהאדם יהיה אלוהים? האם שהאישה תהיה איש? האם הרגל צריכה להיות יד?
ובכן אשתי היקרה, השוויון האמיתי הוא, שכל אחד מקבל עצמאות, אך ורק כדי לקיים מתוך חופש את תפקידו במארג של היחד. הרגל לא צריכה להיות יד. והפה לא צריך להיות אוזן. החופש האמיתי הוא שאשה תהיה אשה ואיש יהיה איש. חפשי את האישה שבך, אל תבקשי להיות איש ובכך תכריזי על ניצחון החופש. אין זה חופש אלא השתעבדות מתוך תסכול.
? פמינזם נמרודי
הלכת לתוכך, בחיפוש אמיתי אחר עצמך. אני עדין כאן מוכן למלא את תפקידי כבעלך. אני כאן כדי להושיט לך יד למצוא את עצמך האמיתי המשוחרר העצמאי – את האישה שבך. אינך צריכה לעשות את רצוני, אלא להביא ליחד שלנו את אישיותך, אך לא כאישה בבלית, לא כשליחת נמרוד הרשע.
אנו לא מבינים זה את זו, אנו מדברים בשפות שונות ה' בלל את שפתינו. לא מכיוון שאת מבקשת עצמאות, אלא מכיוון שעצמאות בבלית כבשה את נפשך.
אין דבר יפה מאישה משוחררת שיודעת להיות אישה כי בחרה בכך.
אני פותח את כל שערי ליבי נפשי ונשמתי לתת לך את החופש לו את ראויה. אני מבקש לומר לך, שאפשר לעבור את הנהר, לא צריך להישאר בבבל. הפימינזם הבבלי משגע את העולם, אל תצטרפי לשיגעון.
אל תתפתי לכל משובת נפש רוחנית כאילו היא האמת. היי מבוקרת חכמה וחופשיה. לאמת ישנם כללים.
? התעלות
כאשר האדם עוסק בדברים נשגבים מתרוממת נפשו מעבר לזמניות הקיימת ברדידות העולם הזה. בתורת ישראל גנוז, חבוי וטמון אור אלוקי נשגב המלמד אותנו את היחד, מאפשר הוא לנו לבנות את המרחב המאוזן של ה"אני המשותף" שלנו.
התערוג נפשך לצאת איתי ללידה חדשה של היחד שלנו. לשלב חדש של זוגיות מנצחת, כובשת, מכבדת את העצמאות של כל אחד מאתנו אך מחויבת ליחד?
או אז כשנגיע לאיחוד זה, אין קץ לאושר הנשגב ולנעימות הנשמה המתפעמת ממנו.
דלתי פתוחה. נפשי כמהה וידי מושטת.
באהבה עברית אמיתית
הרב אדם סיני
(מכתב זה לא נכתב לאישתי – הוא נועד לעורר לעצמאות אמיתית בשונה מהפמינזם הבבלי)
יועץ זוגי ואישי בשיטת "מרחבים משותפים"
ניתן להשאיר כאן הודעה ואני אחזור אליכם ב"נ.
