סדר המסע מגלות לגאולה
קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס יַחַץ, מגִּיד רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה.
מָרוֹר כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן בָּרֵךְ, הַלֵּל נִרְצָה.
ההגדה אין מטרתה לספר לנו סיפור היסטורי. כמו כן, היא אינה מבקשת לרתק אותנו כפי שאולי ניתן היה לצפות. אילו זה היה חפצה, יכולנו לחשוב על דרכים מתוחכמות יותר מבחינת הטכניקה הסיפורית להעביר את החוויה של יציאת מצרים לילדינו מדור לדור – סיפורים, חידונים והפעלות לילדים ולמבוגרים, כדי שלא יירדמו.
הקביעה שלמעלה ברורה מדברי הזוהר הקדוש: "רבי שמעון אמר: אוי לאותו אדם שאומר, כי התורה באה לספר ספורים בפשטות, ודברי הדיוט. כי אם כן, גם בזמן הזה אנו יכולים לעשות תורה מדברי הדיוט ועוד יותר יפים מהם…" (זהר בהעלותך, וב"הסולם" אות נ"ח).
אמנם דברי רשב"י על התורה נאמרו ולא על ההגדה, אך ההשלכה מתבקשת מאליה.
אכן, תפיסה משובשת זו שהושרשה לדאבוננו בחלק מהציבור, שההגדה היא כביכול סיפור היסטורי ותו לא, מביאה רבים לכתוב הגדות חדשות למיניהן, בכל מיני נוסחים וסגנונות. אבל לאמיתו של דבר, ההגדה מבקשת לשרטט בפנינו סדר שלם, שהוא מעל הזמן והתקופה, של יציאת האדם מעבדות לחרות, ממוות לחיים, מאנוכיות לרצון להשפיע נחת רוח לבורא. בסדר ההגדה אנו נדרשים לראות עצמנו נמצאים במסע נפשי מרוכז, אשר מטרתו לגאול את נפשנו מעבודה זרה – שהיא הדבר המפריד בינה לבין הבורא.
הרב אדם סיני
