עלון הסולם: פרשת ויגש – חורף בא

תנועות אלו מספיקות רק לקיומו, במקום בו הוא נמצא.

כל אדם נועד לנשגב ביותר, ראויים כל אחד ואחת למצוא את האושר המלא, כפי מתנת ידו הרחבה ישתבח ויתעלה.

כאשר מייצר האדם את התנועות הראויות, הצדדים הרעננים מלאי חיות רוחנית תופסים את מקומם של הצדדים השוממים בנפשו.

כאשר יעלה ריחה של האדמה לאחר שמיי השמים יזדווגו עימה, יאזין האדם לרחשי לבו, אל ההתכנסות לתוך מאוויו העמוקים והנסתרים שלו עצמו.

אל יחשוש האדם מהקדרות החורפית, שאולי חווה נפשו עת השמים הוסתרו ע"י העבים, מבקשים הללו, יהודי יקר, שתעמיק בנפשך אל אותם מחוזות, שמהם דולים את פניני הנשמה.
הקדושה והטהרה הפנימית, אומץ הרצון ועוז המחשבה יכולים חיש לרומם את הנפש לערגה אלוקית, לתחושה נשגבה של הזיו האלוקי המתפשט בכל נימי הנפש.

או אז בא זמן ההקשבה הנדיבה, זו שבין המילים, זו שמעבר לדברים, זו היודעת להתבולל בעדן עולמים, וכל נחלי הצער ודאבות הלב מתחלפים חיש בשמחה עליונה ההולכת הלוך ואור.

חורף בריא עמוק ואוהב לכל עם ישראל.

פוסט הרב משנים קודמות

"כל אחד ראוי שיסתכל בתוך עצמו, מהו הרצון שעליו אינו מוכן לוותר"

{ההמשך בספר הרב)

{ההמשך בספר הרב צום י' בטבת עמוד 225)