כבוד הרב שלום, רציתי לשאול אותך שאלה בעקבות שיעור הלכות ששמעתי היום בבית חב"ד בזמן שהותי בעבודה בסין.
ההלכה דיברה על כך שאדם שטובל עוגייה או ביסקוויט בתה או קפה חם צריך ליטול ידיים ללא ברכה וכמו כן אם בא לאכול פרי שיש עליו רטיבות ממים אזיי חייב לנגב את הפרי או לחילופין ליטול ידיים (כמו נטילה של אחרי שירותים) כדי להסיר את הטומאה שעוברת מהידיים שלו לפרי וכאלה וכאלה…..
מה עומד מאחורי ההלכות הללו? האם כל זה בא כדי ל"נער" את הרצון לקבל, כלומר להעיר את האדם שלא יפול לכלי של קבלה כאשר הוא בא במגע עם מנעמי העולם הזה או שיש כאן עניינים אחרים של טומאה וטהרה גשמיים או רוחניים או מה?
אנא הבהר.
תודה
תשובה:
רטיבות היא מים והיא מצביעה על חיות, כאשר יש חיות יש מקום לטומאה לטומאה לינוק מאותה חיות,
ע"כ במה שנותן חיות, אבל היא רק חיות חלקית היא עלולה להתפיס את הקליפות.
הנטילה נותנת חיות דקדושה בבחינת ג' קוים, ע"כ היא מונעת את החיות דקליפות.
כמובן שכל בחינת הנטילה החיצונית היא סימן ולא סיבה, אך היות ונפשנו נפעלת גם בלא מודע ממה שנראה בחיצוניות כסימן,
אזי חשובה העשיה החיצונית, וכמובן עדיף מאוד לצרף כוונה פנימית,
אולי כדאי לך לשמוע את השיעור על נטילת ידים, נדמה לי שמופיע באתר.
בכבוד רב
אדם סיני
