תשובה:
תשמישי קדושה- לשום חומר אין משמעות מצד עצמו. אך יש חשיבות גדולה למה שמעורר את נפשנו. תשמישי הקדושה ותשמישי המצווה נועדו לגרות את נפשנו גם ללא מודעות. אך חייב להבין שאין החיצוני עושה את הפעולה, אלא אנחנו מתרשמים מהחיצוני ע"י התניות מוכנות ששם בנפשנו הבורא. לכן יש חשיבות שהסימנים יהיו מסוימים כי רק מהם מתפעלת נפשנו באופן כזה או אחר.
אם למשל היו לוקחים אדם ומרדימים אותו ושמים לו אקדח ביד, וקושרים לו את האצבע להדק, והיו נותנים לו מכת חשמל שהייתה גורמת לאצבע לזוז וללחוץ על ההדק, היה נורה כדור והורג אדם. האם היינו שופטים את האדם כרוצח או כהורג בשגגה? לא מדוע? כי אנו שופטים את הנפש ולא את המעשה.
שים לב לא אמרתי את הכוונה אלא את הנפש. היות ויכולה להישאל שאלה , אם אדם חשב לרצוח מישהו או התכוון לרצוח , האם נרשיע אותו ברצח? כמובן שלא. מדוע? היות ולא עשה פעולה נפשית של רציחה. המעשה גורם לפעולה הנפשית, אך אם ניתקתי את הנפש מהפעולה איני מאשים אותו ברצח.
יוצא שעל הכוונה איני שופטו לרצח, על המעשה איני שופטו לרצח, אך על ההתנהלות הנפשית אני שופט אותו לרצח.
החומר הוא המעשה, אם הוא גרם להתנהלות נפשית , יש לשפוט לחיוב או לשלילה אם לא אין לשפוט מהמעשה, מהחומר בלבד, שאין לו שום משמעות מצד עצמו.
