האות הנלמדת:
כג) ולהבין זה צריך שתזכור המתבאר לעיל באות י"ז שנתבאר שעצם מחויב המציאות ה"ס מהות, שאין לנו תפיסה בו אפילו במהותים הגשמים ואפילו במהותנו עצמנו, ומכ"ש במחויב המציאות. ועולם האצילות ה"ס צורה, וג' עולמות בי"ע ה"ס חומר, והארת אצילות בבי"ע ה"ס צורה המלובשת בחומר. ומכאן תבין שהשם א"ס ב"ה שאנו מזכירים, אינו כינוי כלל למהות מחויב המציאות ית' וית', שהרי כל מה שלא נשיג איך נוכל להגדירו בשם או מלה. וכיון שהדמיון וחמשה חושים לא יציעו לנו משהו מבחינת מהות, ואפילו בגשמיות, איך תתכן מחשבה ומלה בו, ומכ"ש במחויב המציאות עצמו. אלא צריכים להבין את השם א"ס ב"ה כמגודר לנו בגדר הג', שכל המדובר בספר הזהר, הוא מרוכז בדיוק ביחס כלפי הנשמות (כנ"ל באות כא) באופן שהשם א"ס ב"ה אינו כלל לבחינת מחויב המציאות כשהוא לעצמו, אלא מבחינת מה שכל העולמות וכל הנשמות כלולים בו ית' בסוד מחשבת הבריאה, בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה, שהוא הקשר, שכל הבריאה בכללה עד גמר התיקון מקושרת בו ית' בשם א"ס ב"ה. והוא מה שאנו מכנים לעיל בהקדמה (אות י"ג) בשם מצב הא' של הנשמות, להיות שכל הנשמות יש להן מציאות בו ית' כשהן מלאות בכל העונג והרוך בגובה הסופי אשר יקבלו בפועל בגמר התיקון. עש"ה ואין להכפיל דברים.
"הסולם"- https://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams