על כל אדם לצאת למלחמה, לצאת מהרצון שלו למנוחה, לחוסר תנועה. לצאת מהפחד להתייגע, להשקיע דמים במאבקו למען האמת. מה אנחנו מחפשים?"ושבית שביו" – היא הנקודה הפנימית שבלב האדם. אותו רצון שבאדם, השואף לאמת, נתון בתוך הקליפות. בתוך הרצונות של האדם לקבל רק לעצמו. בתוך התכונות השליליות שלו. בתוך אומות העולם שבאדם. על האדם במלחמה זו להתגבר על אומות העולם. אז מובטח לו ושבית שביו. תוציא את הנשמה דקדושה, מתוך תאוות היצרים והתשוקות האפלות של האדם, שם נמצאת הנשמה בשבי. בכל פעם, שאדם רוצה לעשות עבודה אמיתית על עצמו, להציל תכונה טובה שבתוכו, מיד מתגבר יצר הרע כנגדו, עד כדי שאינו יכול לו. היאוש מפני מציאות זו, הרגשת חוסר האפשרות, חוסר היכולת, משתקת את האדם. אך צריך להתעודד מהכתוב המבטיח לנו, שה' יהיה בעזרנו, ככתוב "ונתנו ה' אלוקיך בידיך". אמנם ה' יתנו בידיך, כפי שאמרו חז"ל (קידושין ל' ב'): "אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו", אך עליך מוטלת החובה לצאת למלחמה, לפתוח פתח כחודו של מחט, כדי שהקב"ה יפתח לך פתח כפתחו של אולם. פרשת כי תצא עמ׳ 410 |