דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת נח, קכד – קכו, ט"ז אלול
אנו עוסקים עדיין במאמר של עיר ומגדל.
אותו הדור אמרו "הבא נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשו לנו שם וכו'", כך רצו להתנער מהמצוות ומהקשר לה' ומבקשים רק סיפוק אישי.
בונים להם פילוסופיה שמאשרת את המרידה שלהם בה'. כך נמרוד מתחיל את "ההתיונות". אברהם אבינו לעומת זאת לא מסכים למרידה זו ונלחם על האמונה בה'.
כל הבניין המדעי שבנו אנשי דור הפלאגה, שמרדו בה', נפל, משום שכל אמונתם הייתה טפלה ולא נבעה מיסודות נכונים אלא על ספקות מדעיות שבדאו מליבם.
כל הנאורות שלהם נעלמת כשמגיעה האמת. הם מכבדים ערכים של חופש אבל רק כאשר זה בתוך התחום שהם הגדירו.
הם מוכנים שיהיה "קדוש ברוך הוא" אבל רק אם הוא פועל לפי הדרישות שלהם…
מאמר נוסף למדנו היום "שער החצר הפנימית".
מה שאדם משער בפנימיות ליבו – זה השער של החצר הפנימית.
בפנימיות ליבו משער האדם את הקירבה לה' ית', שאני צריך להיות מחובר לה', שאני צריך להיות שליח לעשות רצון ה' בעולם. זה השער לה'.
בארץ ישראל (הפנימית, כמובן) כל רצונו של האדם הוא ישירות לה', ישר-קל.
אם אדם רוצה לחדור לאהבה צריך הוא לחדור לפנימיות הלב. את הפנימיות מתקנים על ידי לימוד פנימיות התורה. אמנם החיצוניות מושכת אותנו אבל אסור להתפתות אחריה. האמת דופקת על דתינו ואנו מחפשים אותה במקום אחר…
להמשך והרחבה – הקשיבו לשיעור…
