דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת נח, עמודים קל – קל"ב, סיום פרשת נח!
אנו ממשיכים את המאמר "ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכולם" הנאמר על דור הפלגה.
שלמה המלך קיבל חכמה מאת ה', אור החכמה הוא אור גדול, אור מטרת הבריאה. הוא לקח נשים נוכריות, היו לו אלף נשים, וזו מפני שרצה לגייר את כל העולם ולהביא לשלום עולמי של עבודת ה' שלימה. אבל לעת זקנותו נשיו החטיאו אותו ולא הצליח.
ומכאן אנו לומדים את חשיבות המשפט "אל תאמין בעצמך עד יום מותך". יותר חשובה הנאמנות מאשר החכמה. חכמה לא יכולה בלי נאמנות לקשר עם ה'.
רבי יוסי ורבי יהודה היו הולכים בדרך (בדרך ה'), ואמר רבי יוסי – בא ונפתח בדברי תורה, וכך פתח רבי יוסי: כתוב "ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויבך וכו' והיה מחנך קדוש". כלומר משום שה' מתהלך בקרב מחנך – וצריך להיות באוירה של קדושה – לכן חייב להקדים לכך תנאי של טהרה.
הערווה מגלה את הרצון הפרטי של האדם, כאשר אדם פועל רק בשביל עצמו זה כמו מקבל בעל מנת לקבל, זאת אותה גאוה של מגדל בבל. אנשים שפועלים עם כח הגוף זה גורם להם לשגעון. רצון הגוף, חוסר ההשפעה, הפרט שפועל לעצמו – מכניס אותו לשיגעון. למה? בגלל הגאוה! אדם לא מסכים שהכלל צודק.
התורה מתעטרת על ראשו של האדם ההולך בדרך ועוסק בתורה. השכינה מתהלכת לפני האדם לשומרו בדרך, לכן חשוב לשמור על טהרה.
מסיים ואומר – דור הפלגה הצליחו לפעול בכח גדול כל כך משום שהלכו יחד, לכן אפילו שפעלו בדרך הרשעה היה להם כח גדול מהיחד שלהם. על זה אומר הזוהר – אם כן, כל-שכן אנחנו שאנחנו עוסקים בתורה והולכים בדרך ה' – יחד כל החברים – וודאי וודאי שלא יבצר ממנו כל אשר נרצה לעשות.
לעתיד לבוא כל העמים כולם יעבדו את ה' "שכם אחד", כלומר בכתף אל כתף, בערבות הדדית, באהבה שלימה, ולנו עם ישראל תפקיד ההנהגה.
