דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת לך לך, עמודים כב – כד, כ"ח אלול תשע"ד
מספר לנו הזוהר הקדוש דבר נפלא, הנשמה לגוף ויש לה תפקיד בגוף.
מדמה את זה לאברהם ושרה. אברהם הוא צד הנשמה ושרה היא צד הגוף. את צד הגוף צריך לתקן. אליהם מתלוה לוט שזה הנחש, לוט זה לשון קללה, זה הקליפות.
כאשר הנשמה מתעוררת לתקן את הגוף שהוא בעצם הלב, זה נקרא שאדם מגיע לגיל י"ג.
למי יותר קל לתקן את הלב, לאדם רגשן או לאדם שכלתן?
לאדם רגשן – קל לתקן אבל קשה לו להחזיק לאורך זמן.
לאדם שכלתן – קשה לתקן אבל כשמתקן מחזיק לאורך זמן.
צריך לשלב.
עד לכאן סיפר לנו שהנשמה צריכה לרדת לגוף ולתקנו.
עד כאן למדנו מאמר "ואעשך לגוי גדול", מכאן והילך אנו לומדים מאמר "וילך אברם כאשר דבר אליו ה'".
אמר רבי אלעזר – יציאה היא עניין של יציאה מבית הסוהר לעומת ההליכה שהיא הליכה אל שער המלך. אברם כבר "יצא" מאור כשדים ונשאר בחרן. לאחר שה' אמר לו לך – לך, אז כתוב "וילך אברם כאשר דבר אליו ה', ולא כתוב "ויצא".
בעניין לוט אומר הזוהר הקדוש, שנתחבר עם אברם כדי ללמוד ממעשיו ועם כל זה לא למד כל כך. ועל זה אומר רבי אלעזר – אשריהם הצדיקים הלומדים דרכיו של הקב"ה כדי ללכת בהם, וליראה ממנו, מאותו יום הדין שעתיד האדם ליתן דין וחשבון לפני הקב"ה.
ביום הדין, לאחר שהאדם נפטר מתודעתו הגשמית, דנים אותו על מעשיו ואין לו לאן לברוח, והוא חותם על כל מה שעשה…
אומר הזוהר, בוא וראה כמו שהרשעים הם קשי עורף בעולם הזה, כן אפילו בשעה שעומדים לצאת מעולם הזה מקשים עורף. משום זה, אשרי הוא האדם, הלומד בעולם הזה דרכיו של הקב"ה כדי ללכת בהם! והרשע, אע"פ שמסתכל באלו הצדיקים, הוא מקשה ערפו ואינו רוצה ללמוד מהם.
אין מה להתחמק מעולם האמת, לכן כדאי לעשות רכוש כאן בעולם הזה – מהו הרכוש? מה צריך לרכוש בעולם הזה בשביל העולם הבא? מעשים טובים! הגיונות של קדושה! צריך ללמוד כדי לעשות.
