הוראה מלמעלה
להפצת האמת ישנם טעמים רבים, אך מעל לכולם היא העובדה שנצטווינו לכך ע"י התורה הקדושה והן ע"י בעל הסולם (ראה הקדמה לפמו"מ).
התמורות של האדם שבך
חשיבות ההפצה טעונה בעובדה שאדם שצריך להפיץ את האמת, נפגש איתה תדיר מחוץ לעצמו, ובכך מגרה את פנימיותו לדבר. הרצון שמישהו אחר יטעם מזו החכמה, הופכת להיות את נפשו הפנימית של האדם להיות מחויב יותר לאמת שהוא מפיץ., כמעט מחייבת,
אנו רואים באופן בולט שכל מי שעוסק בהפצה, רגיש יותר למקום המקשר בין התורה לאדם. לומד הוא להקשיב באופן יותר חברי ומושכל לזולת ולעצמו. השאלות המתעוררות באנשים, שמגיע אליהם החומר הנלמד, מחייבות את המפיץ לענות, ראשית לעצמו, על התשובות היותר בסיסיות, שהפכו אצלו כבר כ"מצוות אנשים מלומדה". מסנן אותם מבין שפתו ללא תשומת לב רעיונית ובדרך כלל אינו שומע את עצמו וכל שכן את זולתו. המפגש עם הבסיסים הראשוניים ביותר מכריח את האדם ליתר עמקות, כדי לחדשם לכל אדם והן לעצמו.
חמלת האדם שבך
"כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו, עזוב תעזוב עימו" (שמות כ"ג פס' ה').
בעל החינוך אומר. יש לו לאדם לעורר את מידת החמלה שבתוכו. ויש להוסיף לכך, לא באופן האוטומטי המצוי בבעלי לחיים, אלא מתוך האדם שבו.
הידיעה שישנם אנשים רבים היכולים ללכת בדרך אמת, ולא מצויים בה היות ולא פגשו אותה באופן הנכון והמתאים להם, צריכה לעורר את נפש הנתינה של האדם. האם אחינו הרוחניים, שהם ודאי כל איש מישראל, יהיו מתבוססים בתורות חיצוניות באשר הם, ואנחנו נעמוד בצד ללא מתן עזרה? האם נוכל לומר בפה מלא ידינו לא שפכה את הדם הזה?
קריאה לחברים
אני קורה לכל חבר מבני קהילתנו, להקדיש מזמנו ומרצו לעניין ההפצה, שבנפשנו הוא. כל אחינו זועקים לעזרה ואין אנו כאן בעולם רק לעצמנו. הגאולה העצמית והכללית תבוא בע"ה בזכות הפצת האמת במרחבי ההמון, שאם נשאיר חלקה זו פרוצה תמולא היא ח"ו בפוגעי נפש ממש ובכאלו המרחיקים את אחינו עצמנו ובשרינו מהאמת שביהדות. עתה זה הזמן להחליט. גם אני בין המפיצים. גם אני חבר לגאולה. גם אני מתחבר לאדם שבי.
בקריאה נרגשת
הרב אדם סיני
