מנהג הכפרות בקהילת הסולם!
מנהג ידוע ומפורסם בכל קהילות היהודים בכל מקום שהם שבערב יום הכיפורים עושים את סדר ה"כפרות", והמדקדקים עושים אותו באשמורת הבוקר.
כיצד? לוקחים תרנגול לאיש ותרנגולת לאישה, מסובבים מעל הראש, ואומרים: זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם:
למנהג הכפרות מגיעה בדרך כלל כל המשפחה, מבוגרים וילדים. אב המשפחה מקיים מעל כל אחד מהם את סדר הכפרות.
לאחר מכן, באותו מקום, שוחטים את התרנגולים על ידי שוחט מסומך.
להסבר נוסף על מנהג הכפרות ניתן לקרוא בויקיפדיה.
אמנם למנהג זה ישנם התנגדויות בפלגים שונים ביהדות משום צער בעלי חיים הנגרם לתרנגולים, ולכן במקום מנהג זה הם מקיימים "פדיון כפרות", ובמקום תרנגול הם לוקחים כסף, אומרים את אותו הנוסח המובא לעיל, ובמקום לומר ש"התרנגול ילך למיתה" אומרים ש"הכסף ילך לצדקה".
היות והאר"י הקדוש ורבותנו המקובלים כן נהגו לקיים את הכפרות בתרנגולים דווקא ללא חשש לכן גם אנו נוהגים כך. אנו מבינים שכל הדברים בעולם, וביניהם החיות, באו לעולם בשביל צד האדם, ולכן אין בעיה כלל להשתמש בטבע ובחיות בשביל דברים חשובים כגון אלה (כמובן שישנה התחשבות בתורה לעניין צער בעלי חיים אבל לא כאשר הדבר תורם לצד האדם).
מהו הרעיון הרוחני במנהג זה?
לפנות בוקר, מתאספת כל הקהילה בבית המדרש לשיעור מפי כבוד הרב בנושא מנהג הכפרות. שיעור של כחצי שעה שבו מסביר הרב בעיקר את הכוונות הראויות בזמן הכפרות. הרעיון המרכזי שמלמד אותנו הרב הוא שהתרנגול נקרא "שֵכוִי", שכוי מלשון השכל. השכוי, שהוא התרנגול, מייצג את צד השכל שבאדם. במנהג זה בעצם אומר האדם שהוא מוכן לשחוט את השכל הפרטי שלו, לוותר עליו, ולהתבטל לדעת רבותנו הקדושים. התרנגול הולך לשחיטה והאדם – לחיים טובים ולשלום.
ומה לאחר השיעור?
ראשון כמובן הוא הרב. הרב מקבל תרנגול ועושה בו את סדר הכפרות בכוונה גדולה. לאחר מכן מוסר הרב את התרנגול לשוחט לשחיטה. לאחר הרב, החברים הממונים מחלקים לכל הקהילה את התרנגולים, למי שצריך זכרים – זכרים, ולמי שצריך נקבות – נקבות, כך בסבב נלהב, בשמחה של מצווה, מקיימת הקהילה את מנהג הכפרות. לאחר כשעה, כשמסיימים הכל, חוזרים חזרה לבית המדרש להמשך הסדר (סליחות, התרת נדרים ותפילת שחרית).
סעודה היסוד
לאחר חצות היום מתאספים החברים לתפילת מנחה. לאחר התפילה ישנה סעודה שאותה הכינו החברים ממספר תרנגולים שנשחטו בבוקר במנהג הכפרות.
לקראת הערב – שוב מתאספים החברים, שוב – לבית המדרש, שוב – לעוד הזדמנות אדירה, של פעם בשנה, של חג עצום לעם ישראל, חג של טהרה גדולה – יום הכיפורים!
עליו נספר עוד בכתבה נפרדת.
ומה אחריו? מיד בצאת החג – יארצייט בעל הסולם, ונסיעה לציון ברושלים, שגם על כך נכתוב בעזרת ה'.
לאחר מכן חג סוכות וחג שמחת תורה, שגם עליהם נספר כאן לכולם.
כי קהילת הסולם – חיה, אוהבת ומנצלת כל הזדמנות – להתקדמות רוחנית, פנימית ואמיתית לקראת המטרה הנשגבה של הקירבה לה' יתברך.
הכתבה נכתבה ע"י דוד שמואל, חבר בקהילת הסולם.
