נח

שלום ידידים יקרים,
אנו שמחים להיפגש איתכם שוב בשנה חדשה.

החגים עברו, חשבון הנפש וההחלטות שקיבלנו עדיין חקוקים בנפשנו, וכעת הזמן ליישם ולפעול את התובנות אליהן הגענו. יש לתת להן אחיזה בחיינו כדי שלא יתמוססו בהבלי הזמן.

חודש חשוון מפגיש אותנו עם נקודת קיצון, עם מצבי קיצון, הרב אדם סיני שליט"א בסעודת ראש חודש, אמר שמי שבמצב טוב, ילך עם המצב ויאדיר אותו, מי שלא, שיוריד את הראש ויתן למצב לעבור. אך על כולנו להתחזק באהבת חברים.

לשמחתנו, אנו רואים איך הפנימיות מתפשטת בעולם. שתי דוגמאות לכך, חווינו בחגים. בסוכות פגשנו אדם יקר שחי הרחק מכאן. כל שבוע הוא מתרגם את ניוזלטר זה לליטאית ומפיץ אותו בין עשרות קוראים הלומדים אותו. בניו יורק יש קבוצה של כמה עשרות תלמידים הלומדים כל שבוע שיעורים רבים מהאתר שלנו, נציג שלהם ביקר אותנו אף הוא בסוכות.
אנו מאחלים לכל אחינו באשר הם בחודש טוב ומבורך ושבת שלום!

"איש צדיק תמים היה בדורותיו" – פירש אבן עזרא "צדיק במעשים טובים, תמים בלב". כאן מלמדנו האבן עזרא נקודה חשובה בהבחן האדם. צדיקותו נבחנת על פי מעשיו, שיכול להיקרא צדיק, אם מעשיו הם בדרך השלמות. אך תמים יכול הוא להיות רק בלבו, בהרגשתו. כל עוד שלא הגיע להרגשה בלבו, שאוהב הוא את ה', אין הוא נקרא תמים.
נשאלת השאלה, איך מצווים על אדם להיות תמים? האם יכול אדם לשלוט על רגשותיו ולכוונם לפי רצונו?

מה מכריח את ההרגשה להתהוות?
האם ישנן פעולות מסוימות, שאם נעשה אותן בכמות הנדרשת נגיע להרגשה המבוקשת?
התשובה היא לא.
צריכים לדעת, שכל הפעולות שאנו עושים, הם יצירת מקום מוכן למצב שבו הקב"ה ברחמיו ירחם עלינו וייתן לנו את ההרגשה הרצויה.

פרשת נח עמ׳ 17
מהו חודש חשוון
מתוך דברי הרב אדם סיני שליט"א בסעודת ראש חודש.

חודש חשוון הוא חודש להשגת עמקות.
חומר הגלם נמצא בעומקים. מהעומקים לוקחים רצונות שהסיטרא-אחרא שומרת בשבילה כמשמרת לקדושה.

תפקיד האדם לקחת את חומר הגלם, שהוא לא נקי (יש לו סיגים), ולהעלות אותו. אנחנו בד"כ מפחדים לרדת למקומות אלו.

הבורא רוצה לתת לנו אושר בשלמות שנהיה מאושרים. צריך כלי לקבל דרכו את האור האין סופי. לצורך כך לא מספיקה אמונה – צורת היגיון, צריך לב. לב בנוי מחומר הבריאה. אחרי שעשינו תיקון לראש אז צריך לעבוד על החומר. צריך חומר גלם, צריך רצונות, כמו מה אני אוהב ומה מענג אותי. האדם צריך לפתח מיאוס מהמקום שבו הוא נמצא באותו זמן, כדי ללכת למקום חדש. למיאוס קוראים העדר.
חייבים יסודות עמוקים באדמה, אחרת לא נוכל לצמוח לגובה. אין לנו כוח לזה. צריך להשריש במקום חשוך. שורשים לא רואים שמש. לחדור מעל כל מכשלות בדרך. עלינו לומר: "נמאס מהרדידות שבה אני פועל כמו עלה ברוח. לאן שהרוח נושבת – לשם אני מגיע, אין לי יציבות".

איך נגיע למיאוס? יש סדר:

לדבר לשון הרע על הרדידות, לפרסם שהרדידות זה דבר רע.

לגנוב כל מה שיכול מהרדידות הזאת.

כשיגיע האור על כך שהתגברנו על הרדידות, יש לוותר עליו.
איך נזהה מהי הרדידות?

על פי כמה זמן הדבר שאשיג יחזיק מעמד. אם קונים בגד יפה לאירוע, בזה זה נגמר. פיסיקה גרעינית קיימת כל זמן שאני חי בעולם הזה (גם זה זמני, אבל פחות).

צריך שיהיו תוצרים נצחיים ועמוקים. כל מה שקשור לזמן ומקום – רדוד.

לפי התוצאות שהשגתי, אם הדבר עמוק, יש השלכות חיוביות רבות שנגזרות ממנו.

עומק לא נראה בעין רגילה. צריך לעשות פעולות מעבר. אם קל להשיג את הדבר, הוא לא עמוק.
התהליך לחדירה לעומק כולל חמישה שלבים:

מיאוס מהרדידות – כמו שפירטנו.

חדות.

הרצון למשהו אחר, למשהו שהוא לא רדידות, צריך להיות חד, לחדור פנימה, צריך לראות את הפרטים הקטנים הנפרדים.

תעוזה.

אם אין לאדם תעוזה, יפחד להיכנס למקום חשוך, מתחת לפני השטח, כי אין לו שם שליטה. אבל חייב הכנה, אסור לסמוך על זה שאחר כך תסתדר. צריך לבוא עם כלי מלחמה: רומח, חרב ומים, ואיתם לגשת למלחמה. אתה לא מכניס ראש בריא למקום חולה, אלא אתה מכניס ראש חולה למקום בריא. אתה רק פוחד מהמקום הזה. אדם מרגיש שהוא בשקר, וצריך לוותר על תענוג שנהנה ממנו, אפילו שהוא יודע שהוא תענוג מדומה.

עקשנות.

אחרי שבעזרת התעוזה יצאנו ממצרים, צריך להתחיל לצעוד במדבר. שם, לא יודעים מה יקרה בדרך. צריך להתעקש בדרך, פעם אחר פעם, עקשנות אמונית (לא בטחון עצמי), לסמוך על הקב"ה שנתן לנו כוחות ורוצה לתת לנו את המקום, ואם פגם – יחזור ויעשה שוב עבודה. למרות שהדבר אמיתי, צריך התמדה. צריך עקשנות, כמו יוסף הצדיק.

התחדשות.

ההתחדשות היא דבר מחויב בעבודת ה' כאשר עובדים בעומקים. חוסר ההתחדשות מביא את האדם לריקבון. רצונו הופך להיות דבר המתליע. העומק נותן את כוח ההתחדשות. אך אם לא משתמשים בו, גורם הדבר לשקיעה בדיכאון פנימי עמוק ובחוסר מעש. על כן יש להקפיד להתחדש כאשר עובדים בעומקים. (עומק גימטריא רי"ו – גבורה – ג' פעמים ע"ב).
החודש לוקחים את החומר ממעמקי האדמה. צרך לחצוב אותו משם, והוא עם הרבה מאוד סיגים, כמו יהלום באדמה. צריך לחצוב אותו ממעמקי רצונות האדם הכמוסים ביותר, אם יישאר עם הפחד ולא ישתמש בהם, לא יוכל להשתכלל.

ליהודי נתנו תורה ודרך שתנחה אותו, ואסור לוותר. יש אחריות לכל עם ישראל ולכל האנושות בכלל. אם עשה מצווה אחת, היטה את העולם כולו לכף זכות.

בחורף נכנסים לעומק.

צריכים לקחת רצונות חדשים, כדי שכשנגיע לקיץ, יהיה לנו איפה לקבל את האור, יהיה לנו חומרי גלם שאיתם נתפשט החוצה. לא צריך להיות מתוך התכווצות של פחד, אלא מתוך עוצמה, לקחת חומר גלם חדש.

שתזכו כולם לחדור לעומקים ולצמוח!