המסגרות וסדר היום שהאדם קובע לעצמו משפיעות על כל מהלך חייו. לעיתים נראה שאין צורך בזה, אך האדם החפץ להתפתח בכל תחום בחיים, יגלה שאי אפשר בלעדיהם.
מילים: ניר לפידות
לחן: דני סנדרסון
מלכות היא שחרחורת ולבן הוא דווקא רע
עשיו נועץ שיניים לחיזוק היניקה
אני נמנע מלעשות דברים שיש בהם מן הנזק
וזה כולל עוגות, סרטים, שירים, ספרים ונשק
לא נוגע בכוסות שלא טבלו אותן
ונפשות דביקות שכן קיפחו אותן
נזהר מאוד וישנה סיבה לי
בכל מקום שיש טומאה יש הרס לא נורמלי
צור היא מסוכנת ציון במרומים
נשמתי מתכוננת בחיל ליום הדין
החברים לומדים תורה, גומעים אותה כמו מים
אני זועק בקול – לפתוח ת’שמים.
שר סליחות חזק בפה פתוח
כדי לייצב את כיוון הרוח
נזהר באופן רדיקלי
לחיות עם סדר יום ברזל ולא רק איך שבא לי.
מישהו מתקרב לו נראה לי די אבוד
והופ הוא מסתקרן לו, הוא עכשיו לכוד
לא תהיה לו ברירה יכניס עצמו לסדר
יצעד אל התכלית, יישדר ת’תדר
ישים כיפה גדולה על הפדחת
ואשתו תלך רק עם מטפחת
יום יום יניח תפילין על המצח
והנשמה תשמח מכאן ועד הנצח
