המשך משיעור קודם:
ובזה נבין מה שכתוב, שהקב"ה אומר "שובה אלי ואשובה אליכם". שפירושו, שהקב"ה אומר: "שובה". וישראל אומרים להיפוך: "השיבנו אליך ה', ואחר כך, ונשובה".
והפירוש, שבזמן הירידה מהעבודה, אז ה' אומר "שובה" מקודם. ועל ידי זה בא לאדם עליה בעבודת ה'. אז האדם מתחיל לצעוק: "השיבנו". מה שאם כן בזמן הירידה, אין האדם צועק "השיבנו", אלא להיפוך, הוא בורח מהעבודה. לכן צריך האדם לדעת, כי בזמן שהוא צועק "השיבנו", זה באה מהתעוררות מלמעלה, שמקודם לכן הקדים הקב"ה לומר "שובה". שעל ידי זה יש לו עליה ויכול לומר "השיבנו".
וזה פירוש "ויהי בנסוע הארון, ויאמר משה, קומה ה' ויפוצו אויבך". כי נסיעה נקרא בזמן שהולכים בעבדות ה', שהוא עליה. אז משה אמר "קומה". ובנחה יאמר "שובה ה'". ובזמן החניה מעבודת ה', אז צריכים שה' יאמר "שובה", שפירושו "שובה אלי". היינו, שהבורא נותן את ההתעוררות. לכן צריכים בכדי לדעת מתי לומר "קומה" או "שובה".
וזה ענין מה שכתוב בפרשת עקב "וזכרת את כל הדרך וכו', לדעת את אשר בלבבך, התשמור מצותיו אם לא". "התשמור מצותיו" הוא בחינת "שובה". "אם לא" הוא בחינת "קומה". וצריכים את שניהם. וזהו הרב יודע מתי "קומה" ומתי "שובה". כי המ"ב מסעות הוא ענין עליות וירידות, שנוהג בעבודת ה'.
===
"הסולם"- https://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
