המשך משיעור של אות קע"ח:
דגים קודמים לבשר
שמעתי א' אדר תש"ז טבריא
ענין, מה שאוכלין בסעודה מקודם דגים, הוא משום שענין דגים זוכים בחינם, בלא הכנה. לכן אוכלין זה מתחילה, בשביל שלא צריכין הכנה. כמ"ש: "זכרנו הדגה, אשר אכלנו במצרים חנם". ופרשו בזוהר, היינו חינם, בלא מצוות, היינו בלא הכנה.
ולמה אין צריכין הכנה לדגים? הענין הוא, משום שדג אנו רואים, שהוא רק בחינת ראש, ואין לו ידים ורגלים. שדג הוא בחינת "יוסף רצה דג, ומצא מרגלית בבשרו". "מרגלית", היינו בחינת מרגל. ו"דג" הוא בחינת, שאין שם משא ומתן, שזה סוד, שאין לו ידים ורגלים. ו"חצה" הוא סוד שעל ידי עליית המלכות לבינה, נתחלקה כל המדרגה לחצאין, שע"י התחלקות נעשה מקום להמרגלים. וכל המשא ומתן הוא רק על המרגלים הזו, שכל התורה נמשך מכאן. וזה ענין, שמרגלית היה תלוי בצווארו. וכל חולה, שהיה מסתכל בה, מיד נתרפא.
מה שאם כן מבחינת דג לבד, אין שום שכר, אלא שהוא בחינת חנם, כמ"ש: "אשר אכלנו במצרים חינם". עינא "פקיחא ולא נאים תדירא". ולפיכך לא צריך נטירתא, משום שענין הדגים הוא בחינת חכמה ובחינת שבת, שקדמו לתורה.
וענין תורה הוא סוד משא ומתן, שזה סוד "לא מצאתי ידי ורגלי בבית המדרש", היינו שלא היה המשא ומתן. ו"חינם" נקרא בלי משא ומתן. ו"תורה" נקרא בחינת עולם הבא, ששם הוא בחינת "ישבעו ויתענגו", ושהשביעה אינה מכבה התענוג, משום שהוא תענוג הנשמה. מה שאם כן בחינת "שבת שקדמו לתורה", שהיא בחינת חכמה, הוא בא לבחינת גוף, והגוף הוא בחינת גבול, שהשביעה מכבה להתענוג.
—
"הסולם"- https://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
