שלשת המלאכים
שמעתי וירא תש"ג
להבין,
א. ענין שלשת המלאכים, שבאו לבקרו את אברהם בזמן המילה,
ב. וענין שהקב"ה בא לבקרו, ומה אמר לו בזמן הביקור,
ג. ושהמבקר, אמרו חז"ל, נוטל א' מששים מחוליו,
ד. וענין הפירוד עם לוט,
ה. וענין הפיכת סדום ועמורה,
ו. וענין בקשת אברהם, שלא להחריב את סדום,
ז. וענין הבטת אשת לוט מאחוריו, שנהיתה לנציב מלח,
ח. וענין הנאת שמעון ולוי לאנשי שכם, בענין המילה שאמרו, "כי חרפה לנו",
ט. וענין ב' פרידות, שיוצאו מלוט, שהם נמחקו בימי דוד ושלמה, שהם בחינת הפיכיות זו לזו.
ולהבין את הנ"ל נקדים את הענין, שידוע לנו, שבכל דבר אנו מבחינים עולם-שנה-נפש. לכן גם בענין מילה, שהוא סוד כריתת ברית המעור, נוהג גם שם ענין עולם-שנה-נפש. (יש ד' בריתות: עינים, ולשון, ולב, ומעור. ומעור כולל כולם).
והמעור, שהוא בחינת ערלה, הוא הבחינה ד', שצריכים להסירה למקומה, היינו לבחינת עפר, שהוא בחינת מלכות במקומה. שפירושו, הורדת מלכות לבחינת עפר. הוא כמ"ש: "אבא נותן את הלובן", היינו שמוריד את המלכות מכל הל"ב נתיבות למקומו. ונמצא, שהספירות נתלבנו מבחינת העביות של מלכות דמדת הדין, שהיה בהם, שבשביל המלכות זו נעשה השבירה.
ואח"כ אמא נותן את האודם, שמקבלת מלכות הממותקת בבינה, שנקרא אדמה ולא עפר. כי במלכות אנו מבחינים ב' בחינות:
א. בחינת אדמה,
ב. בחינת עפר.
אדמה נקרא מלכות, שיש לה מיתוק של בינה, שנקרא "מלכות שעלתה לבינה".
ועפר נקרא "מלכות במקום מלכות", שהוא מדת הדין.
ובזמן שאברהם היה צריך להוליד את יצחק, שהוא בחינת כלל ישראל, היה צריך לטהר את עצמו עם בחינת מילה, כדי שיצאו הכלל ישראל בטהרה.
והמילה, מבחינת נפש שלה, נקרא מילה, שהוא ענין הסרת הערלה, ולהשליכה למקום עפר.
ובחינת עולם שבמילה, נקראת הפיכת סדום ועמורה.
ובחינת התכללות מהנפשות שבעולם (שעולם נקרא התכללות מהרבה נפשות) נקרא בחינת לוט. והמילה שבבחינת עולם נקרא הפיכת סדום, וריפא כאב המילה נקרא הצלת לוט. לוט מלשון ארעא דאתלטיא, הנקרא בחינה ד'.
כי צריכים לדעת, שבזמן שהאדם זכה לדביקות ה', שיש לו אז השתוות הצורה, שרצונו רק להשפיע ולא לקבל כלום לתועלת עצמו, אז באים לידי מצב, שאין לו מקום עבודה. כי בשביל עצמו אינו צריך לשום דבר. ובשביל השם ית', הוא רואה, שהשם ית' אינו בעל חסרון. לכן הוא נשאר עומד בלי עבודה. ואז יש לו כאב גדול מהמילה, כיון שהמילה גרם לו מקום עבודה. כי מילה נקרא הסרת הרצון לקבל לעצמו.
נמצא, שבזה שהסיר את הרצון לקבל, שכבר אינו שולט בו, אם כן אין לו מה להוסיף על עבודתו. על זה יש תיקון, אפילו לאחר שזכה למול את עצמו מהרצון לקבל, מכל מקום נשאר בו עוד ניצוצין מבחינה ד', שגם הם מחכים לתיקון. והם מתמתקים רק ע"י המשכת האורות דגדלות. ועל ידי זה יש לו כבר מקום עבודה.
וזה ענין, שהיה לאברהם אבינו עליו השלום כאב אחר המילה, היינו כנ"ל. והקב"ה בא אליו לבקרו. וזה ענין שמלאך רפאל ריפא לו על הכאב הזה (ואין לומר, מאחר שבהד' מלאכים הסדר הוא, מיכאל מימין וגבריאל משמאל, ומלפנים אוריאל, מאחורו שהוא מלכות המרומזת במערב, הוא רפאל, הוא משום שהוא מרפא את המלכות אחרי הסרת הערלה, שיהיה עוד מקום עבודה, כנ"ל).
