זה מכבר פנו אלינו מדענים מאוניברסיטת בר אילן בדבר השיתוף בינינו לבינם. בקשתם היתה ללמוד את תורת הקבלה על מנת להבין היכן הם "תקועים מבחינה מדעית". לאחר דיון קצר, ראו המדענים שכל עניין שהם מעלים קיים באופן מדויק גם בחוכמת הקבלה. כלומר העובדה שישנה חוכמה עצומה הנמצאת ביהדות בכלל ובחוכמת הקבלה בפרט, היה נהיר להם.
וכך, באמצע שיחה קולחת, אמרה לי דוקטור רוזנברג (שם בדוי): "שמעתי שקבלה זה מדע ולא דת. תמיד חשבתי שמדובר בעוד גימיק, אבל אני רואה שיש בכך משהו".
תשובתי אליה היתה חדה, ברורה ובלתי מתפשרת, וגם מעט העליבה אותה, אך גם אני בשם הקבלה "נעלבתי" לא פחות ממנה.
שמעו נא ממה נעלבה: "זה כמו שאומר לך", עניתי לה, ש"שמעתי שאת בהמה". כלומר אמנם את עושה מעשים של בהמה , אך האם בשל כך את בהמה? האם אדם שלא זז למשך כמה
זמן הופך להיות דומם, אבן או בול עץ?
כשם שמעשה בהמי אינו הופך את האדם לבהמה, גם העובדה שיש מדע בקבלה עדיין לא הופכת את הקבלה למדע.
ישנו חוק חשוב בחוכמת הקבלה האומר ש"כל פרט כפוף לכלל בו הוא נמצא".
נכון הוא שיש פרט הנקרא בהמה בתוך האדם אך הוא כפוף לכלל הנקרא אדם. ועל כן כל מי שהכלל שלו הוא אדם, גם אם יתנהג לגמרי כבהמה, עדיין ייעלב אם נקרא לו בהמה. זו הסיבה, אמרתי לאותה דוקטור רוזנברג, שנעלבתי משום שלקחת פרט מתוך הקבלה וצמצמת את כל הקבלה לפרט בתוכה הנקרא מדע.
תשאלו אותי, והרי אפילו בעל הסולם קרא לספרו פתיחה לחוכמת הקבלה, ואני אענה לכם: נכון. יש חוכמה, יש בקבלה מדע מאוד מפותח, אך האם זה הופך את כל הקבלה למדע? התשובה היא שלילית. זכרו, אני ואתם עושים מעשה בהמות. האם זה הופך אותנו לבהמות?
הרב אשלג היה אומר…
תשאלו אותי שוב מהיכן אתה לומד שהכלל הוא דת, אולי המדע הוא הכלל והדת היא פרט ממנו?
היות ואנו רוצים לייצג את דעת בעל הסולם, הלוא הוא הרב יהודה לייב אשלג זצוק"ל, נביט מעט בכתביו. דברי בעל הסולם פרי חכם א' עמ' קל"ה: "והנך מוצא תכלית כל חוכמה חיצונית לתועלת הגשמיות הנאבדת, בלי ספק היום או מחר".
לכאורה היינו רוצים לומר שכל העניין הוא בהגדרת המושגים, אך היות ואנו יודעים שהבלבול מכוון הוא להסיח את הדעת אנו נצרכים להיות מדויקים בהבנת הדברים.
ישנו הבדל ברור בין המדע החילוני למדע הנמצא בתוך הקבלה. המדע החילוני כל תכליתו הוא הגשמיות הנאבדת, על כן המדע החיצוני עוסק ודן על פי החוקים הנובעים מהגשמיות הנאבדת, הנתפסת בחמשת החושים.
ומה ההבדל בין חוכמת הקבלה לחוכמות חיצוניות? אומר בעל הסולם בהמשך המאמר: "ועתה יש לנו אמת הבניין, למדוד חשיבות חוכמת ישראל, על חוכמת החיצוניות. שכל ענייניה אינם זולת להבין דרכי השגחת הבורא ית' על בריותיו, ולהדבק בו יתברך".
ואם כך נשאל, אז גם לקבלה אפשר לקרוא חוכמה רק מסוג שונה, עם תכלית שונה. אך גם היא, הקבלה, מתעסקת בחקר על פי נסיון האדם, שדרכו חוקר הוא את האמת, את המדע, את התועלת החברתית, את המוסריות.
אך לא כך הדבר. חוכמת הקבלה או מדע הקבלה – אם תרצו – שונה הוא לחלוטין ועל כן נקרא דת ולא רק מדע.
ראו את דברי בעל הסולם במאמר "מהות הדת ומטרתה" בספר "מתן תורה", עמ' נ"ה: "מה שאין כן הדת, אשר דבר הכרת טוב ורע המתפתחת בנו מתוך שימושה, יש לה יחס רלטיווי אל ה' יתברך לבדו, דהיינו משינוי הצורה מהיוצר יתברך עד להשוואת הצורה אליו יתברך שנקראת דבקות".
הנה אנו רואים שהגדרת הדת של בעל הסולם היא בדיוק כמו הגדרת חוכמת ישראל. (ראו קטע למעלה המתחיל במילים: אומר בעל הסולם). דהיינו חוכמת ישראל, הקבלה והדת אחד הם. וראוי להבנת נושא זה לקרוא את כל המאמר הנ"ל.
קבלה: הרבה יותר ממדע
אם כך הם פני הדברים, מומלץ להיזהר מאנשים המעוניינים להראות באופן מכוון את תורת הקבלה רק כמדע ולא כדת. זהו אמנם מדע אך שונה בתכלית ממדע המסתמך על החושים, נסיונם, וההיקשים הנובעים מנסיונות אלו.
זהו מדע המסתמך על אמונה בידע עליון שלא בא משכלו של האדם. כל החקירה נועדה רק כדי לפתח את ההבנה של מה שידוע, ולא לחדש את הידיעה. מסתמך הוא על המושג הראשוני של יש מאין, שהוא שורש האמונה, ולא רק מהיש מיש, שהוא שורש המדע והחקירה השכלית הטהורה. הדברים כה חדים בדיוקם בתורת בעל הסולם, עד כדי שאומר הוא שלא ניתן להבין רק בשכל את תורת הקבלה.
עוד צריך לומר שהמדע של הקבלה, תכליתו שונה באופן מהותי מכל המדע החילוני. מטרתו, דבקות בה' ולא צבירת ידע חיצוני. אלו דברים שהופכים מדע זה לדת, וכל מי שמנסה ליצור הדמיה למדע חילוני על ידי שם דומה, אך עם תוכן בעל משמעות שונה לחלוטין, טועה ומטעה. ונראה שבכוונה ברורה נעשה הדבר כך.
קבלה חילונית: תרמית זדונית
למה אצה להם הדרך לכל מיני מורי קבלה למיניהם לקרוא לקבלה מדע ולהדגיש שהיא אינה דת? אלו הקוראים לקבלה מדע ולא דת מבקשים להתיר את כל הרסן הדתי ולהיות מקובלים חילוניים. על מנת "לכבוש" את לב החילוניים, הם הופכים בתרמית זדונית זו את הקבלה להיות מדע ולא דת.
ישנה טענה ידועה, שעל ידי הצגת הדברים באופן כזה אפשר לקרב את החילוניים ללמוד את תורת הקבלה. על זה כתב בעל הסולם פרי חכם "אגרות קדש" עמוד י"ב: "ומכבר ידעת את שיחתי, במנהג אותם המקרבים תלמידיהם לאמת, בחבלי זיוף ובמסווה של שקרים, או מותרות, אשר מעודי לא נטמאתי בגילוליהן, ולא באלה חלק יעקב, ולכן כל דברי נאמרים באמת, ובאותו מקום שאי אפשר לגלות דבר אמת, אני שותק לגמרי".
הדברים ברורים ביותר. מי שמכיר את בעל הסולם ובנו בכורו הרב"ש יודע בוודאות שאינה מוטלת בספק, שהם אמרו בפה מלא דברים שונים. התנהגו באופן שונה. הוצאת דברים מהקשרם גרמה להרבה רעות בהיסטוריה היהודית. עלינו להיות זהירים מאוד.
אפשר להגיש את האמת. היא חזקה מאוד גם כך. אין אנו צריכים לחשוש שמא לא תובן או לא תתקבל. זו שמירתה. כך כותב בעל הסולם ב"הקדמה לפנים מאירות ומסבירות" אות ד'.
צא ולמד קורא יקר את פני הדברים. עצתי לך, לא להאמין לי או לכותבים אחרים. קרא את מאמרי בעל הסולם העוסקים בנושאים אלו, ותואר לך בע"ה האמת.
