[four_fifth]
החיים מזדמנים לנו כל מיני מצבים שבאו לקדם אותנו מבחינה רוחנית. לעיתים אנו פתוחים וקשובים אליהם ומוכנים להוביל את עצמנו לשינוי, ולעיתים-לא. נשאלת השאלה: האם מכל דבר ניתן ללמוד? האם ניתן לקחת כל חוויה או כל רצון בנפשנו כקרש קפיצה לעבודת ה'?
[/four_fifth]
[one_fifth_last]
מאת יוני כהן מתוך יסוד פרשת מקץ מספרו של הרב אדם סיני התורה, האדם ומה שביניהם
[/one_fifth_last]
[one_fifth][/one_fifth]
[three_fifth]
לפני כשלוש מאות שנה האירה את העולם אחת מהדמויות המחוללת בהיסטוריה היהודית, עת הגיח לעולם רבי ישראל בעל שם טוב זצ"ל. הוא ייסד את תנועת החסידות, הדוגלת ודורשת מהאדם לא להסתפק בעשייה חיצונית של המצוות, אלא דורשת ממנו את הכוונה, את השינוי מבפנים.
כמו כל דבר חדש ביהדות הגורר בהתחלה הרבה התנגדויות, חייו של הבעל שם טוב היו לא קלים, בלשון המעטה. הוא וממשיכי דרכו היו מושא לרדיפות, השמצות וגינויים מצד הממסד האורתודוקסי דאז. אלא שכשמסתכלים היום בפרספקטיבה של שלוש מאות שנה, אנו יכולים להודות מעומק לב לריבונו של עולם שהוריד לנו כזאת נשמה לעולם, המשמשת עד ימינו היום ביתר שאת, כמגדלאור למחפשים פנימיות.
היו הרבה סיבות להתנגדויות כלפיו, חלקן מהותיות יותר וחלקן פחות. אחד הדברים החשובים שהוא חידש בעולם הוא שבעבודת ה' יש לתת מקום לכל הרצונות המצויים בנפש האדם. עד אז כל תשוקה, כל רצון שאינו בא ישירות לה' אין לו מקום, הוא פסול, צריך לשמור ממנו מרחק. בא רבי ישראל ואמר שניתן וצריך לעבוד את ה' גם עם הרצונות הנמוכים ביותר.
אחת ההשלכות מהכלל הזה שהוא הנחיל היא שאפשר ללמוד תורה גם מגוי. בספר "התורה, האדם ומה שביניהם" מביא הרב סיני באריכות סיפור עם הבעל שם טוב, שבסופו אחד ממתנגדיו הולך לביתו בשעת לילה מאוחרת ופוגש סנדל גוי שעדיין עוסק במלאכתו. המתנגד שאל אותו: 'מדוע אינך הולך לישון?' והסנדלר ענה לו: 'כל זמן שהנר דולק-אפשר לתקן'. משפט ידוע ומפורסם שהנה גוי אמר אותו.
מהו נר בפנימיות?
המושג נר מכוון לנשמת האדם. הנה אנו נמצאים בעיצומם של ימי החנוכה, בהם אנו מדליקים את נרות החנוכייה. אומר לנו אותו גוי שכל עוד ישנה הארה מהנשמה, ניתן עוד לתקן. אבל אם אותו אור, אותה בחינה של הנשמה נכבית, אי אפשר עוד לתקן.
בשביל שיהיה סוף לסיפור, אותו מתנגד חזר לבעל שם טוב והודה לו והפך להיות אחד מחסידיו הגדולים.
מה עלינו ללמוד מכל זה?
האמת יכולה להופיע מולנו בכל מיני צורות, בכל מיני דרכים. אנחנו צריכים רק להיות מוכנים ופתוחים לשמוע אותה. אם האדם נשאר סגור, הוא מתנתק ואינו מסוגל לראות את אותה אמת המנסים לרמוז לו. או אז הם מאלצים את הקב"ה להביא עליהם מצבים קיצוניים שעל ידם האדם מתעורר לעשות שינוי.
לכן גם מפרעה שבתוכנו ניתן ללמוד. לכן בפרשתנו הוא מהווה דמות מאוד מרכזית לאורך כל הדרך- החל מחלומותיו מראשית הפרשה ודרך כל האינטראקציה שלו עם יוסף. ואל לנו לחשוש מכך שקוראים לו "פרעה הרשע", שהרי אמר לנו האר"י ז"ל שכל התורה כולה היא שמותיו של הקב"ה, דהיינו שבתורת האצילות, שהיא השורש לכל דבר של קדושה, כל המושגים שבעולמנו הם מלובשים בצורה שלילית, מתנקים הם ומתגלים אלינו בשרשם, דהיינו בצורה הטהורה והקדושה שלהם. או אז כל מילה בתורה מגלה את שמותיו של הקב"ה. וזהו תפקידנו בעולם- לגלות את הבורא שהוא טוב ומטיב.
שבת שלום!
[/three_fifth]
[one_fifth_last][/one_fifth_last]
