היום יום חמישי בשבת קודש – פרשת "בשלח".
מסבירים חכמנו שיש חשיבות לכך שאנו נעשה את החלק שלנו בזוגיות עם ה'. בפרשה זו ה' הוא הגואל אותנו ממצרים – הוא את חלקו עשה. ומה עם החלק שלנו שאנחנו צריכים לרצות להיוולד לחיים רוחניים של שלום ושמחה?
מאחר שאנו צריכים לעשות את התהליך הנפשי הזה, את השינוי הזה בעצמינו, אן לנו את היכולת לעשות את זה בבת אחת – אלא צריך לעשות את התיקון לאט-לאט. וכך, במקום לחצות את המדבר בשבוע דרך ארץ פלישתים, הלכנו 40 שנה דרך המדבר. גם בהמשך, מדובר על המן שירד מהשמיים מעט, מעט כל יום – שזה גם מסמל את העבודה היומיומית.
לסיכום – העבודה עם השכל הגשמי גורמת לנו להיות תפוסים בגשמיות במקרה, וזו עבודה קצרה של כיבוי שרפות.
העבודה הארוכה היא עבודת האמונה השכל האמוני.
כדי לעבור ממצב של שכל רגיל למצב של שכל אמוני, צריכים לוותר על ההנאה שנובעת מהתעסקות במקרה ולעבור למחשבה שנובעת משכל אמוני – שהוא השפעה, שהוא הערבות ההדדית שאומרת שברגע שאני כאדם פרטי עושה תיקון אישי על השמחה בחיי למשל, אז כל מי שנמצא בערבות איתי יזכה גם הוא להבנה הזו שירדה לעולם.
שבת שלום