שבוע טוב,
יום שני בשבת קודש – משולחן השבת על פרשת יתרו.
להזכירנו זאת הפרשה של קבלת התורה.
ובכל זאת שם הפרשה: יתרו
יתרו היה כהן מדיין לכן נשאלת השאלה: מה הקשר בן יתרו וקבלת התורה שהוא המעמד הכי גבוה שהיה בכלל בעולם לאיזה שהוא עם, ויש שאומרים שגם לא יהיה כזה מעמד?
הבורא רוצה שנגיע לתכלית שלשמה נוצרנו. לשם כך, ניתנה התורה כספר הנחייה אך להתקשר לבורא בחזרה. כל דבר שלא מקדם אותנו למטרה הזו – אין בו חיות של אדם בחירי אלא חיות של אדם פרטי.
לכן נוכל להבין שההצעה שיתרו מציע למשה – יש בה מן החיות. הוא אומר למשה שבדרך לתכלית, צריך למסגר החלטות שעשינו ולא לגעת בהם אלה אם רוצים לשפר אותם. לדוגמה: אם קבענו לעצמינו שבדרך להוריד כמה קילוגרמים אני מפסיק לאכול פחמימות – אז זו החלטה שצריכה להיות סגורה ומוחלטת ורק בעצת רופא אפשר להפר את ההחלטה. או אם ניקח לדוגמה דבר רוחני כמו למשל שאסור לכעוס כי זה מביא לגאווה שמפרידה ביני לבן הכלל – אז רק הרב שלי יכול להתיר לי לכעוס עד שאלמד אך לנהל את הכעס נכון.
משמע שהעצה של יתרו היא עצה שמעניקה חיות לעם ישראל. כלומר, מי שיקבע מה היא תכליתו, למשל להיות מאושר, וישים לו מסגרות שתומכות ברצונו זה – רק אז תהיה לו זרימה חיובית לכיוון הרצוי – זרימה כזו שתיתן בו חיות של להיות מאושר מכך שאני רוצה שכולם יהיו מאושרים. ואם לא ישמור על מסגרות חזקות, יוכל להגיע להמית את הרצון להיות מאושר אגב כך שאני מנצל אחרים וזה מרחיק אותי מה' וזה נקרא מוות רוחני.
מי ייתן שהרב אדם סיני יעזור לכולנו לעבוד במסגרות אמוניות למען האיחוד וכלל עם ישראל.
באהבה רבה
