דף היומי בזוהר, פרשת וישלח עמ' י"ג-ט"ו
מתוך שיעורו של הרב אדם סיני שליט"א
תפילה זה ייחוד. והיא מתחלקת לאמונה, בקשה והודיה.
הודיה זה השיא של התפילה בה מגיעים לקשר עם הבורא. התפילה אינה בקשה מה "אני רוצה" מהבורא אלא איך אני מוכן לתת את עצמי בהתקשרות לבורא על ידי כך שאני אשנה את ליבי.
האדם פוגש רצון שמצד אחד מתעורר להשתוקקות עצמית אך זה חומר גלם לעבוד את הבורא והאדם צריך לפחד אולי הוא לא יצליח להביא את הרצון לקשר עם הבורא. זה מה שכתוב דרך ארץ קדמה לתורה. שהארץ – הרצון הוא הסיבה לתורה שהיא היראה.
אשרי אדם מפחד תמיד – אשרי אדם המקבל את הרעיון שהטבע של הרצון לקבל הוא להיות נפרד מהבורא וצריך לפחד מלהיות מנותק מהבורא ולכן כל הזמן צריך לקנות את האמונה. הקב"ה אוהב את תפילתם של צדיקים כי הם כל הזמן עסוקים בקשר עם הבורא. יעקב שהוא המבטא את הקו האמצעי תפילתו רצויה.
