פרשת השבוע- חוקת

יט,א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר.	וּמַלֵּיל יְיָ, עִם מֹשֶׁה וּלְאַהֲרוֹן לְמֵימַר.
יט,ב זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין-בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא-עָלָה עָלֶיהָ, עֹל.	דָּא גְּזֵירַת אוֹרָיְתָא, דְּפַקֵּיד יְיָ לְמֵימַר: מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִסְּבוּן לָךְ תּוֹרְתָא סִמּוֹקְתָא שַׁלְמְתָא דְּלֵית בַּהּ מוּמָא, דְּלָא סְלֵיק עֲלַהּ, נִירָא.
יט,ג וּנְתַתֶּם אֹתָהּ, אֶל-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן; וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו.	וְתִתְּנוּן יָתַהּ, לְאֶלְעָזָר כָּהֲנָא; וְיַפֵּיק יָתַהּ לְמִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא, וְיִכּוֹס יָתַהּ קֳדָמוֹהִי.
יט,ד וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, מִדָּמָהּ–בְּאֶצְבָּעוֹ; וְהִזָּה אֶל-נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל-מוֹעֵד, מִדָּמָהּ–שֶׁבַע פְּעָמִים.	וְיִסַּב אֶלְעָזָר כָּהֲנָא, מִדְּמַהּ–בְּאֶצְבְּעֵיהּ; וְיַדֵּי לָקֳבֵיל אַפֵּי מַשְׁכַּן זִמְנָא, מִדְּמַהּ–שְׁבַע זִמְנִין.
יט,ה וְשָׂרַף אֶת-הַפָּרָה, לְעֵינָיו: אֶת-עֹרָהּ וְאֶת-בְּשָׂרָהּ וְאֶת-דָּמָהּ, עַל-פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף.	וְיוֹקֵיד יָת תּוֹרְתָא, לְעֵינוֹהִי: יָת מַשְׁכַּהּ וְיָת בִּסְרַהּ וְיָת דְּמַהּ, עַל אֻכְלַהּ יוֹקֵיד.
יט,ו וְלָקַח הַכֹּהֵן, עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב–וּשְׁנִי תוֹלָעַת; וְהִשְׁלִיךְ, אֶל-תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה.	וְיִסַּב כָּהֲנָא, אָעָא דְּאַרְזָא וְאֵיזוֹבָא–וּצְבַע זְהוֹרִי; וְיִרְמֵי, לְגוֹ יְקֵידַת תּוֹרְתָא.
יט,ז וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן, וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם, וְאַחַר, יָבֹא אֶל-הַמַּחֲנֶה; וְטָמֵא הַכֹּהֵן, עַד-הָעָרֶב.	וִיצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי כָּהֲנָא, וְיַסְחֵי בִּסְרֵיהּ בְּמַיָּא, וּבָתַר כֵּין, יֵיעוֹל לְמַשְׁרִיתָא; וִיהֵי מְסָאַב כָּהֲנָא, עַד רַמְשָׁא.
יט,ח וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ–יְכַבֵּס בְּגָדָיו בַּמַּיִם, וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם; וְטָמֵא, עַד-הָעָרֶב.	וּדְמוֹקֵיד יָתַהּ–יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי בְּמַיָּא, וְיַסְחֵי בִּסְרֵיהּ בְּמַיָּא; וִיהֵי מְסָאַב, עַד רַמְשָׁא.
יט,ט וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר, אֵת אֵפֶר הַפָּרָה, וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, בְּמָקוֹם טָהוֹר; וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת, לְמֵי נִדָּה–חַטָּאת הִוא.	וְיִכְנוֹשׁ גְּבַר דְּכֵי, יָת קִטְמָא דְּתוֹרְתָא, וְיַצְנַע לְמִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא, בַּאֲתַר דְּכֵי; וּתְהֵי לִכְנִשְׁתָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַטְּרָא, לְמֵי אַדָּיוּתָא–חַטָּתָא הִיא.