בואי כלה – חקת תשע"ה

יט,א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר. וּמַלֵּיל יְיָ, עִם מֹשֶׁה וּלְאַהֲרוֹן לְמֵימַר.
יט,ב זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין-בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא-עָלָה עָלֶיהָ, עֹל. דָּא גְּזֵירַת אוֹרָיְתָא, דְּפַקֵּיד יְיָ לְמֵימַר: מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִסְּבוּן לָךְ תּוֹרְתָא סִמּוֹקְתָא שַׁלְמְתָא דְּלֵית בַּהּ מוּמָא, דְּלָא סְלֵיק עֲלַהּ, נִירָא.
יט,ג וּנְתַתֶּם אֹתָהּ, אֶל-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן; וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו. וְתִתְּנוּן יָתַהּ, לְאֶלְעָזָר כָּהֲנָא; וְיַפֵּיק יָתַהּ לְמִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא, וְיִכּוֹס יָתַהּ קֳדָמוֹהִי.
יט,ד וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, מִדָּמָהּ–בְּאֶצְבָּעוֹ; וְהִזָּה אֶל-נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל-מוֹעֵד, מִדָּמָהּ–שֶׁבַע פְּעָמִים. וְיִסַּב אֶלְעָזָר כָּהֲנָא, מִדְּמַהּ–בְּאֶצְבְּעֵיהּ; וְיַדֵּי לָקֳבֵיל אַפֵּי מַשְׁכַּן זִמְנָא, מִדְּמַהּ–שְׁבַע זִמְנִין.
יט,ה וְשָׂרַף אֶת-הַפָּרָה, לְעֵינָיו: אֶת-עֹרָהּ וְאֶת-בְּשָׂרָהּ וְאֶת-דָּמָהּ, עַל-פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף. וְיוֹקֵיד יָת תּוֹרְתָא, לְעֵינוֹהִי: יָת מַשְׁכַּהּ וְיָת בִּסְרַהּ וְיָת דְּמַהּ, עַל אֻכְלַהּ יוֹקֵיד.
יט,ו וְלָקַח הַכֹּהֵן, עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב–וּשְׁנִי תוֹלָעַת; וְהִשְׁלִיךְ, אֶל-תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה. וְיִסַּב כָּהֲנָא, אָעָא דְּאַרְזָא וְאֵיזוֹבָא–וּצְבַע זְהוֹרִי; וְיִרְמֵי, לְגוֹ יְקֵידַת תּוֹרְתָא.
יט,ז וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן, וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם, וְאַחַר, יָבֹא אֶל-הַמַּחֲנֶה; וְטָמֵא הַכֹּהֵן, עַד-הָעָרֶב. וִיצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי כָּהֲנָא, וְיַסְחֵי בִּסְרֵיהּ בְּמַיָּא, וּבָתַר כֵּין, יֵיעוֹל לְמַשְׁרִיתָא; וִיהֵי מְסָאַב כָּהֲנָא, עַד רַמְשָׁא.
יט,ח וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ–יְכַבֵּס בְּגָדָיו בַּמַּיִם, וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם; וְטָמֵא, עַד-הָעָרֶב. וּדְמוֹקֵיד יָתַהּ–יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי בְּמַיָּא, וְיַסְחֵי בִּסְרֵיהּ בְּמַיָּא; וִיהֵי מְסָאַב, עַד רַמְשָׁא.