שלום ידידים יקרים,
חג הסוכות בעיצומו. אנו יושבים בסוכותינו ובונים בע"ה הגיון אמוני.
הרבה הלכות נוגעות לבניית הסוכה, כיצד יש להבין הלכות אלה בפנימיות?
בהמשך הניוזלטר תוכלו לקרוא הלכה על דפנות הסוכה ומשמעות ההלכה בפנימיות.
ביום שני, יחול בע"ה חג שמחת תורה, הוא שמיני עצרת.
מהו חג זה?
האם הוא שונה מהותית מחג הסוכות?
מדוע הוא צמוד לחג?
כיצד קשור החג לאהבה?
על שאלות אלו נתייחס בהמשך.
כוח הראשוניות- פוסט הרב
ישנו כוח המניע את כמעט את העולם כולו- הרצון להיות ראשון.
כוח זה הנובע מראשוניות הבורא מניע את האדם, להיות היפה ביותר, העשיר ביותר, החזק ביתר, הכדורגלן מס' אחד, זה המשויך לקבוצה שהיא הטובה ביותר, למדינה שהיא מקום ראשון, וכדו'.
האדם רוצה להידמות לבוראו, היות והבורא הוא ראשון לכל, לכן גם האדם רוצה להיות ראשון. כאשר מוסיפים לזאת את הרצון להיות משויך שהוא כוח הבריאה, שאינה יכולה לעמוד בפני עצמה, אלא רק בהשתייכות לבורא, הופך הכוח לראשוניות עם הכוח החברתי למרכז המניע את העולם כולו.
כאשר אובד הכוח להתמודד מבקש האדם שכולם יהיו שווים, אך בסתר לבו רוצה להיות נחשב בדעתו שכולם שווים, כדי שאותו לא יותירו מאחור.
• בכל ראשון יש התחדשות ואם לא כן לכאורה לא היה נקרא ראשון
• הבורא יתברך ראשון לכל – מה ההבדל אם כך בין ראשוניות הבורא לראשוניות אחרת?
• יש הבדל בין ראשית עם התחדשות לראשית בלי התחדשות.
• עשיו אינו ראשון עם התחדשות, הוא לא מחדש את יעקב
• הסוס ההולך לפני העגלה אינו ראשון עם התחדשות
• הגשמיות שהולכת לפני הפנימיות אינה התחדשות
• כוח ההתחדשות בא מהנשמה שהיא חלק אלוהה ממעלה.
• כאשר אדם מתחבר לחלק הנשמתי שלו הוא משתמש בכוח הבורא שלו שבטבעו הוא ממציא יש מאין- בריאה
• כוח הראשוניות של הנברא הוא רק יש מיש – יצירה
• רק בכוח האמונה אפשר להתחבר לכוח שמעבר ליצירה.
• לא די להיות יוצר יש להיות בורא ממש.
• האמונה יכולה להתעלות מעל כל הכוח האנושי, מעל כל כוח היצירתי אפילו של המלאכים.
• מעתה על האדם לכוון עצמו להיות ראשון עם התחדשות ולא ראשון גופני.
• אנחנו מאמינים בני מאמינים.
*
לפניכם קטע מספרו החדש של הרב אדם סיני שליט"א, העתיד לצאת בקרוב.
בקטע תמצאו תשובות לשאלות אלה ותוכלו להתכונן בצורה מדוייקת יותר לשמחת תורה.
אחרי סוכות נעבוד כולנו במרץ להוצאתו בע"ה של ספר הרב- "מועדי ישראל האדם ומה שביניהם".
הספר עובר על כל לוח השנה העברי ומפרט מהי עבודת הנפש של כל חג ומהי פנימיות ההלכות הקשורות לחג.
הוצאת ספר משמעותה הוצאות כספיות מרובות. נשמח שתתגייסו לסייע לנו.
אם ברצונכם לתרום להפצת פנימיות התורה בעולם, אם אתם רוצים שגם לכם יהיה חלק בהוצאת הספר, אנו פנו לקרן- 0503141111 או בלינק בסוף המאמר.
להרשמה להזמנה מוקדמת של ספר הרב לחצו על הלינק:
https://hasulam.co.il/kabbalah/18202
מאחלים לכם לחגוג באופן אמיתי ואוהב את החג! קריאה מועילה!
*
שמיני חג עצרת- מתוך הספר "מועדי ישראל האדם ומה שביניהם" מאת הרב אדם סיני שליט"א
שמיני חג עצרת מהווה את בחינת הכלל של כל העבודה שנעשתה מראש השנה ועד סוף סוכות. עיקר העבודה היא על בחינת הצורה החדשה שנקנתה, הנקראת צלם, שהיא בחינת הגיונות חדשים הניתנים לנפש האדם. הגיונות אלו הם הנקראים צלם, הצריכים לבוא לידי ביטוי בתפיסה האמונית של האדם את העולם ואת הבורא. תפיסה אמונית זו צריכה לשחרר את האדם מפרטיותו, כך שבניית האמון של האדם כלפי בוראו תהיה הגבוהה ביותר שיכול הוא להשיג, כי רק דרכה, בבחינת הטהרה השלמה, ניתן להגיע לקדושה.
שמיני חג עצרת מהווה את הכלל, שהוא בחינת האהבה, שצריכה להתגלות דרך הפרטים שבאו לגלותו. בחינת הכלל היא בחינה חדשה ואינה תוצאה ישירה של הפרטים, לשם כך חוגגים חג זה כדבר נפרד, ולא כהמשכה ישירה של חג הסוכות. זאת, מתוך הרעיון הנשגב של היהדות, שהכלל קודם לפרטים ונמצא מעליהם בבחינת סיבת הפעולה ומטרתה.
עניין חשיבות הכלל מתבטא במושג "כנסת ישראל", שהיא כונסת בבחינת "עצרת" את כל נשמות ישראל, דהיינו את כל הפרטים, לידי כלל אחד. הכלל הוא המקום בו ניתן לקבל את שפעו של הבורא יתברך, בבחינת הזיווג השלם בין הקב"ה לבין כנסת ישראל. כך הוא גם באדם פרטי, שיש בו רצון שנקרא כלל, אותו צריך הוא לגלות דרך הפרטים שהוא משיג מפעולותיו, לימודיו וחוויותיו. כל העת צריך האדם לכוון לכלל זה, לקוות אליו ולהאמין בכל יום שיבוא. בחינה זו באה מלמעלה, אי אפשר להביאה בכוח בדרך של קבלה, אלא שהיא בבחינת מציאה המתגלה מיגיעה.
התורה הקדושה נתנה לנו אפשרות לחיות נקודה זו של שמיני חג עצרת במסע הרוחני הכללי. מסע זה הוא מסע בזמן, בו אנו צועדים בגלגל השנה, כאשר המועדים מהווים נקודות דרך בתיקון נפש האדם. נקודת סיום זו של שמיני חג עצרת, היא בחינת המקום המיוחד בנפש האדם הנקרא כלל, לצורך זווג עם הבורא יתברך. זו הנקודה המהווה את האדם עצמו. אי אפשר להצביע עליה, אלא רק לחוש אותה בעדינות רבה, מתוך הפרטים.
יהודי יקר, מתנה עצומה זו שנתן לנו הבורא יתברך, זמן סגולי זה בו ניתן להרגיש רצון עילאי זה של בחינת הכלל בנפש האדם, ראוי הוא לשמחה עצומה וגדולה. שמחה זו יש לרקוד ולחבק בזרועות מלאות אהבה. היות וכך, ספר התורה איתו רוקדים אנו ביום זה, שהוא מהווה את הקשר בינינו לבין הבורא יתברך, מבטא שמחה זו מצד הכלל.
יהודי יקר, הנך כלל ולא פרט, נשמה ולא גוף, אתה אוהב ולא ח"ו שונא. הקב"ה אוהב אותך, ונתן לך ברחמיו הרבים נקודת מפגש עם הרצון איתו אתה צריך לאהוב אותו. חבקהו, אמצהו ללבך באהבה שלמה.
*
הלכה בפנימיות – דפנות הסוכה לעומת הסכך- מתוך פוסט של הרב אדם סיני שליט"א
מדוע אפשר שדפנות הסוכה תהיינה מקבלות טומאה ולעומתן הסכך צריך שלא יהיה מקבל טומאה? וכן מדוע חייבות הדפנות להיות קשורות לארץ?
הדפנות הן המסגרת בה אדם שם עצמו. חייבות הן להיות מחוברות לארציות, שם פעולתו של האדם. כאשר אדם אינו בונה לעצמו מסגרת פרקטית, ארצית, לתורתו, ותורתו הינה רק רוחנית, אינו יכול לעשות עבודה אמיתית.
כל תורה רוחנית חשוב שתהיה מורכבת משיטה ומפרקטיקה.
החיבור לארציות מתבטא בכך, שאסור שהדפנות תהיינה גבוהות מהארץ יותר מג' טפחים. ג' טפחים הוא המרחק שמעליו יש ניתוק, וכל עוד שיש לא יותר מג' טפחים נקראים החלקים הרחוקים – לבודים. אסור שעבודת האדם תהיה מנותקת מהארציות שהיא הרצון של האדם.
הדפנות יכולות לקבל טומאה היות והן בחינת השלא לשמה, כדי להגיע ללשמה. לעומתן הסכך, חייב להיות למעלה מהארציות ולמעלה מהדעת, ושאינו מקבל טומאה כלל. כך היא האמונה, חיבת להיות נקייה מכל רבב. הסכך המייצג את האמונה מהווה את בחינת הלשמה.
כאשר יודע האדם לכוון את פנימיות ההלכות הופכות הן להיות משמעותיות הרבה יותר מסתם פעולות טכניות.
בברכת צל האמונה
הרב אדם סיני
ומשהו קטן לסוף…
אחרי חג הסוכות, אחרי שמחת תורה, יש יום הנקרא איסרו חג.
מדוע יש להוסיף יום לחג?
הרב מסביר שאיסרו חג – אוסר\קושר את הזרע שהזרענו בחג הסוכות.
מהי אותה הזרעה קדושה, שהיתה לנו בחג סוכות? ומדוע יש לקושרה?
ומה מסמל סימן זה לעבודת נפש האדם ? ואיך נכון לאדם לבנות את האני שלו ?
צפו בסרטון על משמעות החג בפנימיות ובדרך הקבלה, מפי הרב אדם סיני.
חג שמח לכולם ושנזכה לשמחת התורה..
