הבסיס לאהבה – הרב אדם סיני

התשובה – על הברית. על הנאמנות שלנו לקשר.
בברית פגמנו ולא בבורא ועל כך צריך לבקש סליחה.

אנחנו לא עשינו את הצד שלנו לקשר. הפשוש שנעץ את ציפורניו בפיל התרחק מאהבתו לפיל. האדם שהביט על המגרעות של אשתו במקום על יתרונותיה, התרחק הוא ממנה, אף אם היא לא חשה בכך. אף אם היא עדין אוהבת אותו, הוא מרוחק, כי פגם בברית.

"מודה ועוזב ירוחם"

הסליחה והחזרה למסלול האהבה מבטאת ב' דברים :

מודה – חרטת האדם על אי שמירת הברית.
ועוזב – התחייבות חוזרת לאותה ברית. מעין קבלה מחדש של הברית בינינו לבין הבורא.

ברית נכרתת בין הנברא לבורא, בין בני זוג, כדי שבמצבים בהם חשים הם אחרת ממה שהתחייבו אליו, ימשיכו לפעול על פי אותה ברית.
ברית היא יותר מחוזה בין בני אדם. זוהי התחייבות למעלה מהדעת, למעלה מההרגשה, למעלה מזמן ומקום.

צריך כל יהודי לחוש בסליחות התחייבות טוטלית, בלתי משתמעת לשני פנים, לקשר עם הבורא. אם אינו חש כך, צריך הוא להחליט לחוש כך, ולהתחייב לעשות כל שביכולתו כדי לייצר סביבה ראויה, כדי להגיע להרגשה של התחייבות טוטלית לקשר עם הבורא.

ברית ונאמנות היא הצורה הראויה ביותר לבנות קשר אמיתי.

כך, מכינים אנו בחודש אלול את בניית האני שלנו, שיתחיל מא' בתשרי. את הקשר שלנו אל הבורא אנו מכינים ע"י התחדשות הברית.
אפשר וצריך להגיע לאהבת ה', לאהבה שלמה. ברחמיו וברוב חסדיו, לימד אותנו הבורא יתברך ע"י רבותינו את הדרך הראויה לייצר קשר זה.

עתה נזכור כולנו, שיצירת הנאמנות דרך ברית מחייבת, הנה הבסיס המחייב והראשוני ליצירת אהבה, והיא ההכנה אותה מבקשים אנו בנפשנו בחודש אלול בכלל, ובסליחות בפרט.

ראוי שכל בעל ואשה ילמדו בחודש זה לחדש את הברית והנאמנות מוך סליחה אמיתית מעומקא דליבא.

לומדים לאהוב.

סליחה- ברית – נאמנות – אהבה.