תיבת נח הרוחנית
סיפורי התורה לא באו לספר לנו מעשיות או היסטוריה.
תובנה זו כה חשובה, עד שאומר רבי שמעון בר יוחאי בזהר הקדוש, שכל מי שלומד את התורה רק כסיפורים או היסטוריה (בלשון חופשית), שתפח רוחו וטוב לו שלא נברא.
כיצד לראות אחרת?
סיפור התורה מראה לנו את חטא אדם הראשון כנשמה המייצגת את התהליך הכלל אנושי.
החטא, הכולל ב' פגמים עיקריים, הופיע בתחילה בנשמה אחת – נשמת אדה"ר והמשיך לתנועה כלל אנושית.
ב' הפגמים הם גאווה ואנוכיות.
האנוכיות המבוטאת בגאווה מתבטאת בדור המבול.
הגאווה בדור הפלגה המבקשים לבנות מגדל גבוה עד השמים, ובכך להחליף את האמונה בבורא עולם בכוחות הטבע. מבקשים הם לשכלל את הכוחות של האנושות על פני כוחות האמוניים.
בכל דור ישנה נקודת הצדיק המבקשת להחזיק את העולם בקיומו ובהמשך הדורות (משה רבנו), גם בשכלולו.
נוח, מייצג את בניית הסביבה הראויה לאדם. התיבה שנבנית 120 שנה (לא גשמיות), שהם 120 צירופי השם אלו-הים שהוא מידת הדין, מאפשר להתגבר על כל הדינים.
הדינים הם המים הזדונים שהם שאלות מי ומה. מי ה' אשר אשמע בקולו ? ומה העבודה הזו לכם?
אברהם אבינו מייצג את הצדיק בדור הפלגה, שקם נגד נמרוד ומשבר את התפיסה הגשמית.
אבל כל זה היה רק פתיח. – עדין סיפור.
השאלה האמיתית היא,
מיהו נוח ומיהו אברהם שבנפשו של כל אחד מאתנו, שיכול להתגבר על כל הרצונות שבתוכנו שבזים לתפיסות האמוניות של סביבה ראויה כמו נוח, ותפיסה מחשבתית אמונית כמו של אברהם אבינו?
נוח מתקן את האנושות, אברהם מתחיל לבנות את היהדות, את התפיסה האמונית המתחילה באמונה מעבר למדע, מעבר לתפיסה הגשמית.
יחפש כל אחד בתוכו את נוח ואברהם שאחרת מהיכן יפיק מנפשו התחלת בניית יהדותו?