בואי כלה – וישלח – תשע"ו
הפרשה שלנו מפגישה אותנו עם הדרך של האדם, לאחר שהוא קנה את מדרגת האמונה ש"עם לבן גרתי ואחר עד עתה". מי שניצל מידי לבן, זאת אומרת שהוא קנה את הכח של האמונה מבחינת תיקון מוחא, בא לעשות את התיקון מבחינת ליבא.
עשיו הוא תיקון מבחינת ליבא. דהיינו בחינת הגוף, שהלב הוא מלך הגוף.
איך עושים את התיקון עם הלב?
מאד מעניין בפרשה איך הדרך לעשות את התיקון. אנחנו יודעים שב "והשבות אל לבבך" הוא הדבר שאדם צריך לקנות. זאת תכלית הידיעה-והשבות אל לבבך. בהתחלה שאדם ידע שלא יודע. שמוותר על הידיעה מצד עצמו. זה התיקון הראשון, תיקון דמוחא. זה לא התיקון הסופי, זה התחלת התיקון. לזה קוראים הצלה. אבל ישועה מידי עשיו, זאת אומרת שהיצר הרע שהוא ס"מ, מלאכו כל עשיו.
מה זה מלאך? הכוח ששולט באדם על בחינת העשוי שבו, שהוא בחינת עשיו שהוא בחינת יצר הרע שבאדם, צריך להתגבר עליו. התוצאה של ההתגברות עליו, היא האהבה. התוצאה של ההתגברות על לבן, זה אמונה. אחרי שהשיג אמונה בא להתעמת עם בחינת מלאכו של עשיו.
כמובן שמחדש על ידי זה שהלך לקחת "פחים קטנים", שזה מצוות שאדם דש בעקביו, דהיינו מצוות האמונה שהאדם לא מחשיב אותן, מצד השכל, אבל פועל אותן. והם נראים לו כדברים אפילו מנוגדים לשכל. השכל לא יכול לשהות במקומם שזה נקרא למעלה מהדעת, שבזה הוא קונה את מצוות האמונה. העיקרית מכולן שצריך לקבל את הבורא באמונה, כי השכל לא יכול להגיע למקום זה. לאחר שקנה את השכל, שקנה את האמונה הזאת, הוא בא, להשכנה לתוך הלב שקורית לאט לאט.
יעקב אבינו נלחם עם מלאכו של עשיו, דהיינו, קודם כל צריך להשלים את הפעולה מבחינה רוחנית, ושלימות הנשמה, השלימות הרוחנית קודמת לשלימות המעשית. כמו ששלימות של העבודה עם לבן, קודמת לשלימות של העבודה עם עשיו. לאחר שעשה את שלימות הניצחון במלחמתו עם מלאכו של עשיו, שנקרא ס"מ, אז הוא בא לדרך , להפעיל את הכוח הנפשי העצום, להוציא מהכוח אל הפועל, והוא עושה פעולה של חציית המחנות, ונותן את הסדר של ההליכה בדרך.
קודם השפכות ובניהם, לאה ובניה, ואח"כ יוסף ובניה של רחל. אנחנו רואים שהדרך כדי להגיע לתיקון של הלב, קודם כל על ידי שלא לשמה, ע"י השפחות, וכל ההבנות שנובעות מהשפחות. לאחר מכן לאה, שזה מדרגת היראה – שזה בא בהסתרה. ובניה, כל ההבנות שנובעות ממנה. ובסוף כשבאים לאהבה, אז האהבה היא הדבר הקשה ביותר לעשיו, כי לוקחים ממנו את העצם שלו ומעבירים אותו לבחינת הקדושה, שזה התיקון העיקרי. שם חייב שיהיה מוקדם הברית לפגישה של רחל. לכן, עומד יוסף כנגד עשיו וכתוב בתורה על השפחות ובניהם, לאה ובניה, אבל קודם כל יוסף. קודם כל מדרגת הברית, אח"כ רחל. כי צריך לשמור על מדרגת האהבה בברית קודש. מי ששומר ברית קודש יכול לבוא לידי בחינת האהבה.
הפרשה שלנו עמוסה בעוד דברים רבים, אבל בינתיים נקנה את הרעיון שכשבאים למלחמה על ליבא, אז צריך לעשות אותה לפי סדר של לאט לאט. קודם שלא לשמה עם צד השפחות עם צד אמצעים חיצוניים, רק אח"כ עם יראת הרוממות ואח"כ אפשר לבוא לבחינת רחל, כשהברית חייבת להתחדש בנקודה הזאת, ושם רוב בני האדם נופלים.
בעזרת השם שנזכה לבוא לידי עבודה אמיתית כדי שהדברים לא יהיו רק בספר, אלא בליבנו ממש ונעשה את העבודה מתוך אמון ואהבה.
ל ח י י ם