הסגידה להפקרות

יותר ויותר נשמעות הדעות שלא צריך דת. הדת היא שיטה שלעתים טובה לאנשים ולעתים אינה, כך מפזמים הללו לקול תשואות ההמון המבקשים להתנער מהדת או לא לקבלה כלל.

ואני לכשעצמי מביט מהצד ושואל אתכם ידידיי שניכר עליכם שמבקשים אתם לדעת דברים שמעבר,

מה דעתכם על ראובן שמכה את אשתו אבל אוהב אותה. וכן שמכה את בניו ובנותיו אבל עושה זאת מתום דאגה עמוקה. הוא גונב להוריו את כספם וגם זה עושה מתוך התכוונות פנימית עילאית.

כאשר הייתי מזועזע כמוכם לשמע מעלליו הוא הביט בי בתימהון משהו ושאל אותי כמנצח, האם השיטה קובעת משהו? האם אתה עדין בפרימיטיביות שלך זקוק לשיטה? תכף תאמר לי להיות דתי של הנורמות החברתיות התריס בי כנותן נוקאאוט, אוו אז יצר את המחץ האחרון באומרו, האמת היא מעבר לכל השיטות ולכל ההתנהגויות.

ידידיי היקרים
אני לא התבלבלתי, כי לא הייתי סחוף בזרם המתהווה של "לא צריך שיטה", של "לא צריך נקודה חיצונית המבטאת את הרעיון הפנימי". ועוד….

אומר הזוהר הקדוש ", מי שאומר שלא צריך לעשות מעשה למטה כדי שיקרה משהו בעולמות העליונים ובפנימיות האדם, שתפח רוחו וטוב לו שלא נברא"

הלשון הקשה של הזהר היא לא בכדי. מצאו לעצמם הללו דרך של בריחה מהאמת כאשר זו מתהדרת באמת שבטבעה נכונה אך לא בפרטיה.

אכן האמת פנימית היא ואחת. אך לא כל שיטה יכולה להציגה.

 

— תפיסת האדם מהחוץ לפנים, מהפרטים לכלל, מחוסר השלמות לשלמות. —-

הרצון לתפוס את האמת ללא שיטה מסודרת ובדוקה, אינה אלא בריחה מהתחייבות – רצון להפקרות.

תפיסת האדם חייבת להיות מהפרטים לכלל, כפי שאת התפוח אינו אוכל בשלמותו, וכפי שאת הרעיון אינו מבין אלא דרך פרטיו וכפי שאת הדברים שאני ואחרים כותבים אנו ממלאים בפרטי אותיות.

אכן תפיסת הכלל דרך הפרטים היא האמת הנצרכת. אך אל לנו להתבלבל מכך שאת הכלל אנו צריכים לתפוס, שלא צריך את האותיות שיציגו אותו, שייגרו את מציאותו בנפשנו.

יתרה מכך, ברור הוא שהנקודה הפנימית היא החשובה והיא המכריעה, אך יש תנועות חיצוניות שאינן מייצגות את הנקודה הפנימית כראוי. וגרוע מכך הן מייצגות נקודה פנימית לא נכונה, אך לא ניתן לבדוק אות הנקודה הפנימית, כי הכל פנימה.
הנקודות החיצוניות בהיותן נגישות לתודעתנו המשותפת יכולות להוות אתגר לימודי, השכלתי, וכזה המלבה ומניע את הרעיון עצמו ויתרה מכך מאפשר את בדיקתו.

האם כאשר אתה רוצה לאהוב את אשתך , האם אתה זקוק לפעולות מסוימות כדי להביע את אהבתך או שמא די באהבה שבלב?

היהדות מציגה שיטה בדוקה מדויקת עמודה מקיפה והרמונית. אפשר להתווכח איתה, אפשר לבדוק מה היא מציגה, אבל לברוח להכל נכון זה לא רציני זה לא חכם ואפילו מעט מעליב את מי שרוצה למצוא באמת.

היסוד של ויתור על השיטה מקורו בתורות המזרח המבקשות לבטל את הבריאה, לבטל את הרצון, לבטל את המלכות. היהדות בדיוק לזה אומרת לא.

ידידיי היקרים אל תסחפו לזרם של "הכל נכון". יש אמת והיא יכולה להיות בדוקה ברמה מסוימת וסבירה לתודעת האדם.

הרב אדם סיני