פילוסופיית החתול

פילוסופיית החתול 

"אני חי את הרגע"

מתי אהיה שמח ? שאלה שנשאלתי לא פעם.
תשובתי הציורית: כאשר תפסיק להיות חתול ותתחיל להיות אריה. (רק משל)

כיצד מתנהג החתול?: מיילל שורט ואוכל זבל.

מיילל
בחן את עצמך, האם אתה מתלונן על המציאות, האם אתה חש שתמיד לא טוב ולא משנה מה קורה? כאשר המציאות אינה כפי שתכננת או רצית שתהיה, אז אתה חש שרע בעולם. ואם מתחיל להיות כפי שרצית זה חולף או שכבר אתה חש שהנה עוד מעט תחזורנה הצרות?
האם כאשר הבעל חוזר הביתה (או כאשר האישה חוזרת), את קודם מספרת לו את כל הצרות ואת כל מה שלא בסדר? האם אתה מספר לאשתך כל מה שלא בסדר בעבודה, בלימודים, בבית המדרש?
האם אתה חש שכדי שתהיה לך זהות עצמית מספיק חזקה אתה צריך להראות כמה אתה מסכן?

שורט
פעולה כמעט מוכרחת, שכאשר אדם מתלונן יהפוך להיות מאשים.
מי אשם? האישה, הבעל, הילדים, הבוס בעבודה, המדינה, הדתיים, החילוניים, הגוים, הקב"ה. כל אחד- כייד הדמיון המציף את הנפש. אפילו בעלי חיים או חפצים עלולים להיות אשמים.
האדם אינו מסוגל לראות היכן הוא אחראי למתרחש. אנו מוצאים את עצמנו מואשמים על לא עוול בכפינו, מחתולים אלו.
עצבנותם, לחצם, מרירותם מופגנת כהאשמה אף על הקרובים להם. רמת הביקורתיות שלהם הופכת להיות לבלתי נסבלת על סביבתם,
הם חשים שאינם יכולים לשנות זאת. הם מחליטים לא להאשים, לא לבקר, אך אינם מצליחים.
מכירים את המשפטים : הוא כל כך ביקורתי אליי. היא לא מפסיקה להאשים אותי. עובדיו של בוס שצריך להראות שלא טוב בעבודה (לכאורה מאתגר) – אי אפשר לעבוד במחיצתו הוא כל הזמן מבקר.

אוכל זבל 
כאשר אדם מאשים הוא הופך להיות מרוקן בנפשו. האצבע שהופנתה למחוצה לו, מבקשת את התענוג החיצוני, המיידי, הרדוד. מבקש האדם לאכול זבל רוחני (גם במזון גשמי זה עובד דומה).
הוא חש שזה ממש מהנה אותו להתעסק בבידור, בגופניות, בתחושת הרגע, ועוד פילוסופיית החתול שגורה בפיו "אני חי את הרגע".
כאשר יש ערך פנימי חש שאין לו את הכוחות הדרושים להעמיק כדי ליהנות מהם. מבקש שירים פשוטים בשני אקורדים, ורעיונות שמגיעים ישירות ללב החיצוני ללא עיבוד, מעדיף להיעלם בראיית סדרות חסרות ערך ובהמשך מטביע את עצמו בטיפה המרה ועוד קורא לזה חופש.

כאשר צריך להצדיק את עצמו, מוסיף סוכר לזבל כדי לחוש את מתיקותו, אך הזבל נשאר כזה וגורם לאדם לריקנות, לדיכאון ובלית ברירה מנסה הוא לחפש משהו מיידי יותר, גופני יותר, מבקש את האקסטזה הרוחנית כי חש את החוסר העצום בנפשו. בלית ברירה בורח לצריכה של סמים פסיכואקטיביים, אבל זה לא עוזר כי הדיכאון והרצון להיעלם משתלטים על האדם.

אבל יש מה לעשות – צריך להיות אריה.

מה הם התנהגויותיו של האריה?
בפוסט הבא.