[four_fifth]
האדם מונח במקום של תודעה גשמית ומבקשים לפעול בה ולכוון לנקודה פנימית. מציאות זו טובה ותכליתית היא לתיקון אותו באנו לעשות. יחד עם זאת- ישנו צורך לעשות בירור נוקב בכדי לסמן את הגבול הבלתי מתפשר והיחס הנכון בין התודעה הרוחנית לתודעה הגשמית.
[/four_fifth][one_fifth_last]
[one_fifth_last]
מאת יוני כהן מתוך יסוד פרשת כי ויקהל מספרו של הרב אדם סיני התורה, האדם ומה שביניהם
[/one_fifth_last][one_fifth][/one_fifth][three_fifth]
היות ואנו מונחים בתפיסה נפשית האומרת שהכל צריך להתבטא בצורה מוחשית, כשאותו ביטוי איננו הדבר מורגש לנו כמעומעם ולא ברור. מכאן מתפתחת שאיפה להגשים כל רעיון רוחני באופן חיצוני.
הדבר יכול לבוא לידי ביטוי על ידי קיום תורה ומצוות כאן בעולם הזה ומאידך, להבדיל, על ידי קמיעות שונים ומשונים, מיסטיקה ועוד.
מהו בכל זאת ההבדל המהותי ביניהם?
ראשית נאמר שהצורך להמחיש את הרוחניות ולהגשימה בעולם הזה טובה ונצרכת היא לתיקון האדם. זהו גם היסוד שעמד מאחורי חטא העגל עליו קראנו בפרשת שבוע שעבר. שם ראינו שמשה רבנו התעכב מלרדת מהר סיני, ואז עם ישראל בקשו לעצמם מישהו שיחליף אותו, שיהווה אמצעי מוחשי בינם לבין הבורא.
מכאן עלינו לשאול: מדוע קיום תורה ומצוות חיצוני נכון הוא ואנו אומרים שהתורה הקדושה תורת אמת היא, ואילו כל שאר הדברים-לא? מהו מבדיל בין צורות ההמחשה השונות, העושות את אלו מחויבות המציאות ואת האחרות לאסורות ומזיקות?
כמו שאמרנו לא פעם, המצוות שניתנו לנו בתורה ובחז"ל הן האמצעי הבלעדי והאולטימטיבי להתחבר לה' ולהגיע לדביקות עמו. לא ניתן להגיע אל תכלית בריאתנו מבלי לקיימן באופן חיצוני ומוחשי. כי המעשים הללו בצורתם המדויקת באים לבטא את הרעיונות הרוחניים העליונים, ועליהם הם מבוססים. רק כך אנו יכולים לשים את נפשנו באווירה הנצרכת לתיקון אליו אנו צריכים להגיע.
התורה, ובתוכה חכמת הקבלה, באה להראות לי את העולם הרוחני שאותו אני אמור להשיג ואליו להידמות על ידי המעשים שאני עושה.
וכאן אנו באים להבדל המהותי בין התורה לבין המיסטיקה, ואם תרצו- עבודת האלילים: לאן כל אחד מהם רוצה להוביל אותנו. כל הסגולות, הקמיעות ושאר הדברים בעצם רוצים לקחת את הדבר הרוחני ולכופף אותו לגשמיות. לעומתם- התורה הקדושה רוצה בדיוק ההיפך: לקחת את הגשמיות ודרכה להשיג נקודה רוחנית. להשתמש בתודעה הגשמית כדי להעלותה לתודעה רוחנית, אל תודעה יותר גדולה.
לאור האמור- כל אחד מאתנו חייב לעצמו את הבירור הנוקב הזה: לשם מה אני פועל בעולם? מה אני מחפש בחיים? לאחר שניתן לעצמנו תשובות מדויקות ותכליתיות, נוכל לבוא אל המעשה הנכון שיבטא את אותה תכלית ואליה לכוון בשעת המעשה.
שבת שלום!
[/three_fifth]
[one_fifth_last][/one_fifth_last]
