שוויון מטלות בין בני זוג
מי מבני הזוג צריך לעשות יותר?
האם זה הוגן שהאיש יפרנס את אשתו? או שהאישה תלד ילדים גם עבור הבעל? או שתנקה את הבית עבורו?
דינה : זה לא הוגן, אני עושה הכל בבית והוא מתנהג כמו שייח, אני לא העוזרת שלו.
דני : אני עושה, אבל כמה שאני עושה זה לא מספיק, וחוץ מזה אני עובד קשה בחוץ, שהיא תעבוד בבית.
וכן הלאה…… אני בטוח שכולכם מכירים את הריטואל.
מהי בושה? בושה אינה נבוכות.
הגדרה: הבושה היא הרגשת הנפרדות.
התיקון של הבושה – לייצר את היחד (השוואת צורה).
טעות היא לחשוב, שהבושה נובעת מהעובדה, שהאדם מקבל מהזולת מבלי לשלם עבור מה שקבל.
לדוגמה : האישה אינה חשה בושה מבעלה(והפוך), גם אם מקבלת ממנו הרבה מעבר למה שמייצרת. אין כאן חשבון מסחרי. היחסים בריאים הבעל אינו דורש מאשתו שתשלם עבור מה שקבלה.
מדוע האישה אינה חשה בושה, הרי לא שלמה עבור מה שקבלה?
תשובה: היחד, האהבה בין בני הזוג מאפשרים נתינה וקבלה ללא בושה.
יוצא כך, שההתגברות על הבושה היא ע"י יצירת היחד ולא ע"י התשלום.
האם צריך להעניק זה לזה?
כן, אבל רק כביטוי ליחד. או כדי לאתגר את הנפש שתחווה את הצורך ליחד.
אם הנתינה מתבצעת תוך כדי טרוניות, כעסים, דרישות והעלבה אזי הנתינה הופכת לאבן מחלוקת ולא כמפשרת. במצב זה עדיף לא לתת.
בני זוג צריכים לראות בנתינה הזדמנות לייצר את היחד. לאמן את ה"שריר" הפנימי שמבקש את השייכות את האהבה. אין הנתינה עומדת בפני עצמה.
הזוגיות הקפיטליסטית, המבקשת את השוויון, הטכני אינה ראויה לזוגיות ולא לחברות.
עיקר העניין הוא בראיית הזוגיות כקומוניזם נפשי. כיחידה המבקשת להביע את היחד ע"י נתינה הדדית. הקומוניזם הנפשי הוא המבטא את השוויון האמתי. כל אחד נותן מה שיכול ומקבל מה שצריך. כך בנויה אהבה, כך בונים יחד.
אומר הזוהר הקדוש : האור ניתן רק ליחד. לא לאיש לבדו או לאישה לבדה.
מהיום היחד הוא המטרה, האור יגיע ממילא.
תרגיל פשוט: חשוב באמירה הבאה לאשתך, האם האמירה מייצרת את היחד או שמא מבקשת את האדרתך או את שליטתך. תקן בהתאם.
הרב אדם סיני
יועץ זוגי אישי ומשפחתי
בשיטת "המרחבים המשותפים".
050-314-1111 :לפרטים
