ספר התניא – פרק יג

קובץ שמע:

פרק יג
לֹא צָרִיך לְבַטֵּל אֶת יָצָר הָרַע, אֶלָּא לְהַכְרִיעַ אוֹתוֹ
בדרגת בינוני יכול אדם אפילו ללמוד פילוסופיות זרות, שממילא הוא איתן בדעתו ומכריע לכוון האמת תמיד בכל התמודדות. מי שאינו בינוני אסור לו אפילו להיות בסביבה כזו. אצל הבינוני יכולה להשמע בהרהור דעתו של היצר הרע, אך אף פעם אינו מכריע כעצת היצר.

וּבָזֶה יוּבַן לְשׁוֹן מַאֲמַר רַזַ"ל1: בֵּינוֹנִים זֶה וָזֶה שׁוֹפְטָן לשופט שני צדדים, אחד שדן ואחד שפוסק, וכאן לכאורה שני שופטים, אז כיצד יכריעו אם אין הסכמה [פֵּרוּשׁ, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרַע], דִּכְתִיב: כִּי יַעֲמֹד הנפש האלוקית לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ שהם יצר הרע ויצר הטוב וְלֹא אָמְרוּ זֶה וָזֶה מוֹשְׁלִים חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ אֵיזוֹ שְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה לַיֵּצֶר הָרַע בָּעִיר קְטַנָּה באני של האדם אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה קַלָּה, נִקְרָא רָשָׁע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. עיר קטנה הכוונה לגוף המייצג את הפרטיות, ומרכזו בליבו ובעיקר צד שמאל שהוא עצם, והימין רק התכללות אֶלָּא הַיֵּצֶר הָרַע אֵינוֹ רַק עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל כְּמוֹ שׁוֹפֵט וְדַיָּן הָאוֹמֵר דַּעְתּוֹ בַּמִּשְׁפָּט והבינוני לא יקבל את דעתו אף פעם, וְאַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה פְּסַק הֲלָכָה כָּךְ לְמַעֲשֶׂה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ עוֹד שׁוֹפֵט וְדַיָּן הַחוֹלֵק עָלָיו וְצָרִיךְ לְהַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי הַמַּכְרִיעַ. כָּךְ הַיֵּצֶר הָרַע אוֹמֵר דַּעְתּוֹ בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב, וּמֵהַלֵּב עוֹלֶה לַמֹּחַ לְהַרְהֵר בּוֹ, וּמִיָּד חוֹלֵק עָלָיו הַשּׁוֹפֵט הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁבַּמֹּחַ הַמִּתְפַּשֵּׁט בֶּחָלָל הַיְּמָנִי שֶׁבַּלֵּב, מְקוֹם מִשְׁכַּן הַיֵּצֶר טוֹב. וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי הַמַּכְרִיעַ, הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעוֹזְרוֹ לְהַיֵּצֶר טוֹב, כְּמַאֲמַר רַזַ"ל3: "אִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ אֵין יָכוֹל לוֹ". וְהָעֵזֶר הִיא הַהֶאָרָה שֶׁמֵּאִיר אוֹר ה' עַל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית לִהְיוֹת לָהּ יִתְרוֹן וּשְׁלִיטָה עַל סִכְלוּת הַכְּסִיל וְיֵצֶר הָרַע, כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. הגוף בטבעו נמצא בחשכות, ויש בו כל מיני דעות, אך מעט אור האלוקי, דוחה את כל הדעות החשוכות. ובכל צעד והחלטה, מתקדם הבינוני ומתקן עוד ניצוצות, ע"י האמונה שהיא הכלי של הנפש האלוקית. לכן מחוסר אמונה לא יכריע לצד הטוב. הקב"ה מאיר במקום בו יש אמונה.
צדיק מבטל את היצר הרע, ולבינוני יש את כוח ההכרעה. בבחינה זו הבינוני גדול מצדיק. אהבה אמיתית מחייבת יראה, שהיא תחזוקה שוטפת, כלי להחזיק את האהבה באופן תדיר. היראה באה מהאדם שהרי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. לכן רק בינוני זוכה לאהבה אמיתית.

אַךְ מֵאַחַר שֶׁהָרַע שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי בַּבֵּינוֹנִי הוּא בְּתָקְפּוֹ כְּתוֹלַדְתּוֹ לְהִתְאַוּוֹת תַּאֲוָה לְכָל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא נִתְבַּטֵּל בְּמִעוּט לְגַבֵּי הַטּוֹב וְלֹא נִדְחָה מִמְּקוֹמוֹ כְּלָל, רַק שֶׁאֵין לוֹ שְׁלִיטָה הכרעה וּמֶמְשָׁלָה לְהִתְפַּשֵּׁט בְּאֵבָרֵי הַגּוּף, מִפְּנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעוֹמֵד לִימִין אֶבְיוֹן וְעוֹזֵר וּמֵאִיר לַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית, לָכֵן נִקְרָא כְּרָשָׁע, לרשע יש יצר הרע גדול ויצר הטוב קטן ומתבטל לגדול. לצדיק יצר הטוב גדול והרע קטן ומתבטל אליו. אצל הבינוני שניהם גדולים כְּמַאֲמַר רַזַ"ל4: "אֲפִלּוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אוֹמְרִים לְךָ צַדִּיק אַתָּה הֱיֵה בְּעֵינֶיךָ כְּרָשָׁע". וְלֹא רָשָׁע מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁיַּחֲזִיק עַצְמוֹ לְבֵינוֹנִי לבעל כוח מסך שיכול להכריע את הרע ולהפוך אותו כחומר גלם למען הטוב. ה"מכונה" להפיכת צורת חומר הגלם הרע נק' מסך, ובה מתעסק הבינוני. הרשע והצדיק מתעסקים בנקודה איזה טבע יהיה חזק יותר, כלומר איזה סוג של חינוך הם מייצרים בנפשם. וְלֹא לְהַאֲמִין לְהָעוֹלָם שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהָרַע שֶׁבּוֹ נִתְבַּטֵּל לְגַבֵּי הַטּוֹב, שֶׁזּוֹ מַדְרֵגַת צַדִּיק וימשיך להחזיק עצמו כבינוני, אֶלָּא יִהְיֶה בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ מַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ שֶׁל הָרַע הוּא בְּתָקְפּוֹ וּבִגְבוּרָתוֹ בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי כְּתוֹלַדְתּוֹ, וְלֹא חָלַף וְהָלַךְ מִמֶּנּוּ מְאוּמָה, וְאַדְּרַבָּה נִתְחַזֵּק יוֹתֵר בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ הַרְבֵּה בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה. ואפילו גדל בעיניני העולם הבא, ברצונות יותר גדולים. כאן היצר מנסה לפתות אותו לעסוק במיסטיקה והעצמה פרטית.
וְאַף מִי שֶׁבְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וְיֶהְגֶּה בָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה לִשְׁמָהּ, אֵין זוֹ הוֹכָחָה כְּלָל שֶׁנִּדְחָה הָרַע מִמְּקוֹמוֹ, אֶלָּא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמַּהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ הוּא בְּתָקְפּוֹ וּבִגְבוּרָתוֹ בִּמְקוֹמוֹ בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, רַק שֶׁלְּבוּשָׁיו שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית אֵינָן מִתְלַבְּשִׁים בַּמֹּחַ וְהַפֶּה וְהַיָּדַיִם וּשְׁאָר אֵבָרֵי הַגּוּף, מִפְּנֵי ה' שֶׁנָּתַן שְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה לַמֹּחַ עַל הַלֵּב. וְלָכֵן נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁבַּמֹּחַ מוֹשֶׁלֶת בְּעִיר קְטַנָּה, אֵבָרֵי הַגּוּף כֻּלָּם, שֶׁיִּהְיוּ לְבוּשׁ וּמֶרְכָּבָה לִשְׁלֹשֶׁת לְבוּשֶׁיהָ שֶׁיִּתְלַבְּשׁוּ בָּהֶם, שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל תַּרְיָ"ג מִצְוֹת הַתּוֹרָה. אֲבָל מַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית אֵין לָהּ שְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה עַל מַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית בַּבֵּינוֹנִי, כִּי אִם בְּשָׁעָה שֶׁאַהֲבַת ה' הִיא בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים, כְּמוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ. וְאַף גַּם זֹאת הַפַּעַם אֵינָהּ רַק שְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה לְבַד, כְּדִכְתִיב5: "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ", כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל וּכְשֶׁזֶּה קָם וכו'6. שֶׁנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית מִתְאַמֶּצֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת עַל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית בִּמְקוֹר הַגְּבוּרוֹת, שֶׁהִיא בִּינָה מקום התשובה, לְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלַּת אֵין סוּף בָּרוּךְ הוּא וּלְהוֹלִיד אַהֲבָה עַזָּה לַה' כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ בֶּחָלָל הַיְמָנִי שֶׁבְּלִבּוֹ, וְאָז אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחֲרָא שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי. אֲבָל לֹא נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי בַּבֵּינוֹנִי, אֶלָּא בַּצַּדִּיק שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ7: "וְלִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי", וְהוּא מוֹאֵס בָּרַע וְשֹוֹנְאוֹ בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה וְהַמִּיאוּס, אוֹ שֶׁלֹּא בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. אֲבָל בַּבֵּינוֹנִי הוּא דֶּרֶךְ מָשָׁל כְּאָדָם שֶׁיָּשֵׁן, שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וְלֵעוֹר מִשְׁנָתוֹ, כָּךְ הָרַע בַּבֵּינוֹנִי הוּא כְּיָשֵׁן בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָה שֶׁלִּבּוֹ בּוֹעֵר בְּאַהֲבַת ה' , וְאַחַר כָּךְ יָכוֹל לִהְיוֹת חוֹזֵר וְנֵעוֹר. בצדיק יש ביטול יצר הרע, בבינוני ישנה הכרעה מתמדת של יצר הרע.
וְלָכֵן הָיָה רַבָּה מַחֲזִיק עַצְמוֹ כְּבֵינוֹנִי, אַף דְּלָא פָּסֵק פֻּמֵּהּ מִגִּירְסָא וּבְתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, בַּחֲפִיצָה וַחֲשִׁיקָה וּתְשׁוּקָה וְנֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה לַה' בְּאַהֲבָה רַבָּה כְּבִשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, וְנִדְמֶה בְּעֵינָיו כְּבֵינוֹנִי הַמִּתְפַּלֵּל כָּל הַיּוֹם, וּכְמַאֲמַר רַזַ"ל8: הַלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ.
וְהִנֵּה מִדַּת אַהֲבָה זוֹ הָאֲמוּרָה בַּבֵּינוֹנִים בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית כו', הִנֵּה לְגַבֵּי מַדְרֵגַת הַצַּדִּיקִים עוֹבְדֵי ה' בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵין בְּחִינַת אַהֲבָה זוֹ נִקְרֵאת בְּשֵׁם עֲבוֹדַת אֱמֶת כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁחוֹלֶפֶת וְעוֹבֶרֶת אַחַר הַתְּפִלָּה, וּכְתִיב9: "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר". וְאַף עַל פִּי כֵן, לְגַבֵּי מַדְרֵגַת הַבֵּינוֹנִים נִקְרֵאת עֲבוֹדָה תַּמָּה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁלָּהֶם, אִישׁ אִישׁ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ בְּמַדְרֵגַת הַבֵּינוֹנִים, וַהֲרֵינִי קוֹרֵא בְּאַהֲבָתָם שֶׁבִּתְפִלָּתָם גַּם כֵּן "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד", הוֹאִיל וּבְכֹחַ נַפְשָׁם הָאֱלֹהִית לַחֲזֹר וּלְעוֹרֵר בְּחִינַת אַהֲבָה זוֹ לְעוֹלָם, בְּהִתְגַּבְּרוּתָהּ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם עַל יְדֵי הֲכָנָה הָרְאוּיָה לְכָל נֶפֶשׁ כְּפִי עֶרְכָּהּ וּמַדְרֵגָתָהּ. אהבה יש רק למי שברשותו כלים גדולים, כאשר כל אחד בהתאם למדרגתו צריך את המסך בעובי המתאים. ככול שהמדרגה גבוהה יותר, דהיינו השתוקקות גדולה יותר, נדרש מסך גדול יותר, דהיינו יכולת הכלה. יכולת זו אומר כלי נפשי שבו מספיק נפח לבטא כל מקרה כאהבת השם. וזהו קניין הבינוני – יכולת המסך הראוי להכריע תמיד לטוב, דהיינו אינו קונה אהבה, אלא את הכוח לאהוב.
אברהם הוא בחינת צדיק כִּי הִנֵּה מִדַּת אֱמֶת הִיא מִדָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הַנִּקְרָא בְּרִיחַ הַתִּיכוֹן הַמַּבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, מֵרוֹם הַמַּעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת עַד סוֹף כָּל דַּרְגִּין, וּבְכָל מַעֲלָה וּמַדְרֵגָה מַבְרִיחַ תּוֹךְ נְקֻדָּה הָאֶמְצָעִית, שֶׁהִיא נְקֻדַּת וּבְחִינַת מִדַּת אֱמֶת שֶׁלָּהּ. וּמִדַּת אֱמֶת הִיא נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים, וְאֵין לָהּ שִׁעוּר לְמַעְלָה עַד רוֹם הַמַּעֲלוֹת. וְכָל מַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת שֶׁלְּמַטָּה הֵם כְּאַיִן לְגַבֵּי מַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת שֶׁלְּמַעְלָה הֵן, [כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵ"ן שֶׁבְּחִינַת רֹאשׁ וּמוֹחִין שֶׁל מַדְרֵגוֹת תַּחְתּוֹנוֹת הֵן לְמַטָּה מִבְּחִינַת עִקְּבַיִם וְרַגְלֵי מַדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנוֹת מֵהֶן, וּכְמַאֲמַר רַזַ"ל10: "רַגְלֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּן" כפי שאומר האר"י הקדוש: זהו כלל גדול שתבין בו הכול, שלעולם הפרצוף הוא חצי מהעליון שלו. מכאן שלתחתון אין שלמות מצד עצמו, הוא תמיד רק חצי, אך יש באפשרותו לקנות כוח מסך ולבוא בשיתוף לעליון.
לא צריך לבטל את יצר הרע, אלא להכריע אותו.

אתר הבית- https://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: https://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams