סליחות כיצד?
קטע מהספר "מועדי ישראל האדם ומה שביניהם"
"בן אדם מה לך נרדם קום קרא בתחנונים, שפוך שיחה דרוש סליחה מאדון האדונים"
שפוך שיחה
השיח בנפש האדם הוא הנקודה המבדילה אותו מבעלי החיים. יכולת האדם לשוחח, היא יכולתו לשתף במחשבות המניעות את הנפש. על כן האדם המשוחח ומנסה להגיע לנקודה הנפשית על ידי שיחה, הוא האדם הנעלה.
השיחה עם הבורא יתברך, דהיינו התפילה, היא שפיכת הלב לפני בורא עולם, היא המלל היוצא מהאדם כביטוי חיצוני למחשבותיו, מאווייו והרהוריו.
אמנם ניתן לומר דברים שונים מהמחשבה, אך על האדם לכוון את דבריו למה שרוצה הוא להרגיש ולא רק למה שמרגיש כרגע, היות והתפילה היא גם כוונת הלב, דהיינו לכוון את הלב למקום הראוי והנכון לזאת מכוון הפייטן באומרו, "שפוך שיחה".
מהי השפיכה?
היא התנועה מעומקא דליבא, ללא עצירה, אלא מתוך פתיחת הלב והגמשתו, על ידי כך יבוא לשינוי האמיתי הנצרך כל כך בחודש זה. השינוי נועד לתקן עיוות של שנה שלמה.
לב קשוח, שאינו בא בשפיכה אלא בלעיסה איטית, אינו יכול לחוש את עוצמת הרגש. בלעיסה איטית הופך רגש האדם להיות קשה כמקל, ללא לב של חסיד, לב המתרגש וכואב על ריחוקו מה'.
אומר הרבי מקוצק, שכאשר שוברים מקל מתקבלים שני מקלות. דהיינו, כאשר שוברים לב קשה, הופכים להיות שני רצונות שהם קשים. אולם אם הלב רך, אפשר להזיזו למקום הראוי ובתנאי שיבנה השתוקקות לדבר האמיתי והנכון, והוא כמים זכים יישפך להשתוקקות האמיתית של החיים, שהיא הדבקות בה'.
דרוש סליחה
מוזרה היא האמירה "דרוש" האם אפשר לדרוש מה'?
האם לא היה ראוי יותר לומר "בקש סליחה"?
אלא הדרישה באה לומר, שנצרך הדבר עד כדי ש"טוב לי מותי מחיי", אם לא יקבל הבורא יתברך את סליחתי.
מהי הסליחה?
מבקש האדם מבוראו שיסלח לו על כך שפגם בקשר, על כך שהיה רחוק, על כך שלא פעל ולא הרגיש את המקום המשותף בינו לבין בוראו. חייב האדם להביע חרטה עמוקה על המרחק שיצר מהבורא יתברך.
מדוע צריך את סליחת הבורא? האם לא די שהאדם יתקרב?
קשר בנוי משניים. האדם צריך לדעת שיש הסכמה מהבורא, שהוא מוכן עדיין לקשר.
בהיות האדם פועל לריחוק מהבורא, גם הבורא מתרחק ממנו. אם נרצה להעמיק יותר, נאמר שמשנה האדם את תפיסת הבורא שבו. שבהיותו הוא עצמו רחוק, מסתכל על הבורא בטעות, כאילו גם הבורא רחוק ממנו.
בקשת הסליחה מהווה את השינוי התפיסתי של הבורא יתברך בתוך האדם, כך שיוכל הוא לראות שהבורא יתברך קרוב.
ולוואי ונצליח בחודש זה להתקרב לאבינו שבשמים ונבוא ונבוא לראש השנה, להתחלת גילוי האני זכים מחודשים וטהורים.
מתוך הספר שיצא עתה לאור – "מועדי ישראל האדם ומה שביניהם"
להזמנות : אגדה – 0503143417
בברכת כתיבה וחתימה טובה
הרב אדם סיני