ספר התניא – פרק כ

קובץ שמע:

פרק כ

וְהִנֵּה מוּדַעַת זֹאת לַכֹּל כִּי מִצְוַת וְאַזְהָרַת עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֵם שְׁנֵי דִּבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ", הֵם כְּלָלוּת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. כִּי דִּבּוּר "אָנֹכִי" כּוֹלֵל כָּל רְמַ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ" כּוֹלֵל כָּל שְׁסָ"ה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְלָכֵן שָׁמַעְנוּ "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ" לְבַד מִפִּי הַגְּבוּרָה, כְּמַאֲמַר רַזַ"ל¹, מִפְּנֵי שֶׁהֵם כְּלָלוּת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ דהיינו שכל הפרטים הנוספים צריכים להיות כפופים להם, וכל הבנה של דבר תורה צריך לנבוע מהן.  מכאן שהן חייבות להתקבל כמצוות אמוניות למעלה מכל דעת, ללא התערבות השכל.
וּלְבָאֵר הֵיטֵב עִנְיָן זֶה, צָרִיךְ לְהַזְכִּיר תְּחִלָּה בִּקְצָרָה עִנְיַן וּמַהוּת אַחְדּוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנִּקְרָא יָחִיד וּמְיֻחָד, וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא לְבַדּוֹ הוּא כְּמוֹ שֶׁהָיָה קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם מַמָּשׁ קודם אומר סיבה לבריאה, שאינה תלויה בבריאה, אלא רק התוצאה, הבריאה תלויה בבורא, שֶׁהָיָה הוּא לְבַדּוֹ וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר²: "אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם אַתָּה הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא" כו' פֵּרוּשׁ, הוּא מַמָּשׁ בְּלִי שׁוּם שִׁנּוּי רק בהשגחתו הוא בורא לבושים שדרכם ישנה ההתנהלות כלפי הנבראים, כְּדִכְתִיב³: "אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי". כִּי עוֹלָם הַזֶּה, וְכֵן כָּל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, אֵינָם פּוֹעֲלִים שׁוּם שִׁנּוּי בְּאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהִבָּרְאָם מֵאַיִן לְיֵשׁ, שֶׁכְּמוֹ שֶׁהָיָה הוּא לְבַדּוֹ הוּא יָחִיד וּמְיֻחָד קֹדֶם הִבָּרְאָם, כֵּן הוּא לְבַדּוֹ הוּא יָחִיד וּמְיֻחָד אַחַר שֶׁבְּרָאָם, מִשּׁוּם דְּכֹלָּא קַמֵּהּ כְּלֹא חָשִׁיב וּכְאַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ הבריאה היא החידוש יש מאין הנובעת מפאת כל יכולתו יתברך, כאשר הנברא יכול רק ליצור צורה מחומר קיים. כִּי הִתְהַוּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, מֵאַיִן לְיֵשׁ, וְחִיּוּתָם וְקִיּוּמָם הַמְּקַיְּמָם שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ לִהְיוֹת אַיִן וָאֶפֶס כְּשֶׁהָיָה אֵינוֹ אֶלָּא דְּבַר ה' וְרוּחַ פִּיו הַמְּלֻבָּשׁ בָּהֶם. שהוא יתברך מחדשם באופן תדיר, ומצד עצמם אין להם שום קיום. אין עוד מלבדו אומר אין שום כוח אחר. כל כוח בבריאה נובע ממנו. אפילו יראת שמים שנאמר בה הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, כוח זה נובע מפוטציאל בחירה שנתן הבורא באדם.
וּלְמָשָׁל כְּמוֹ בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם כְּשֶׁמְּדַבֵּר דִּבּוּר אֶחָד, שֶׁדִּבּוּר זֶה לְבַדּוֹ כְּלֹא מַמָּשׁ אֲפִלוּ לְגַבֵּי כְּלָלוּת נַפְשׁוֹ הַמְּדַבֶּרֶת הוא הבריח התיכון, הכלל עליו נשואים כל שאר הפרטים שבאים לגלות ולבטא את הכלל, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ הָאֶמְצָעִי שֶׁלָּהּ שֶׁהוּא כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלָּהּ שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים לְאֵין קֵץ וְתַכְלִית. וְכָל שֶׁכֵּן לְגַבֵּי בְּחִינַת לְבוּשׁ הַפְּנִימִי שֶׁלָּהּ, שֶׁהוּא הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁמִּמֶּנָּה נִמְשְׁכוּ הַדִּבּוּרִים וְהִיא חִיּוּתָם דיבור שאינו מבטא את המחשבה הוא כלום. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְגַבֵּי מַהוּת וְעַצְמוּת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהֵן עֶשֶׂר בְּחִינוֹתֶיהָ הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל, חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת כו', שֶׁמֵּהֶן נִמְשְׁכוּ אוֹתִיּוֹת מַחֲשָׁבָה זוֹ הַמְּלֻבָּשׁוֹת בְּדִבּוּר זֶה כְּשֶׁמְּדַבֵּר. כִּי הַמַּחֲשָׁבָה הִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת, כְּמוֹ הַדִּבּוּר, רַק שֶׁהֵן רוּחְנִיּוֹת וְדַקּוֹת יוֹתֵר; אֲבָל עֶשֶׂר בְּחִינוֹת חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת כו' הֵן שֹׁרֶשׁ וּמְקוֹר הַמַּחֲשָׁבָה, וְאֵין בָּהֶם בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת עֲדַיִן קֹדֶם שֶׁמִּתְלַבְּשׁוֹת בִּלְבוּשׁ הַמַּחֲשָׁבָה. מראה כאן מדרג בין הלבושים לבין הכללות. הנפש הפנימית האלוקית היא הכלל, והמחשבה מלבישה עליה, ועל המחשבה מלביש הדיבור.
לְמָשָׁל, כְּשֶׁנּוֹפֶלֶת אֵיזוֹ אַהֲבָה וְחֶמְדָּה בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם, קֹדֶם שֶׁעוֹלָה מֵהַלֵּב אֶל הַמֹּחַ לְחַשֵּׁב וּלְהַרְהֵר בָּהּ שזה גירוי להשתוקקות אֵין בָּהּ בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת עֲדַיִן  השתוקקות כללית שאינה מורגשת בפרטים רַק חֵפֶץ פָּשׁוּט וַחֲשִׁיקָה בַּלֵּב אֶל הַדָּבָר הַהוּא הַנֶּחְמָד אֶצְלוֹ. וְכָל שֶׁכֵּן קֹדֶם שֶׁנָּפְלָה הַתַּאֲוָה וְהַחֶמְדָּה בְּלִבּוֹ לְאוֹתוֹ דָּבָר, רַק הָיְתָה בְּכֹחַ חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ וִידִיעָתוֹ, שֶׁהָיָה נוֹדָע אֶצְלוֹ בשכל אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁהוּא נֶחְמָד וְנָעִים וְטוֹב וְיָפֶה לְהַשִּׂיגוֹ וְלִדָּבֵק בּוֹ, כְּגוֹן לִלְמֹד אֵיזוֹ חָכְמָה אוֹ לֶאֱכֹל אֵיזֶה מַאֲכָל עָרֵב. רַק לְאַחַר שֶׁכְּבָר נָפְלָה הַחֶמְדָּה וְהַתַּאֲוָה בְּלִבּוֹ בְּכֹחַ חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ וִידִיעָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה וְעָלְתָה מֵהַלֵּב לַמֹּחַ לְחַשֵּׁב וּלְהַרְהֵר בָּהּ אֵיךְ לְהוֹצִיא תַּאֲוָתוֹ מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל לְהַשִּׂיג הַמַּאֲכָל אוֹ לְמִידַת הַחָכְמָה בְּפֹעַל, הֲרֵי בְּכָאן נוֹלְדוּ בְּחִינוֹת אוֹתִיּוֹת בְּמֹחוֹ, שֶׁהֵן אוֹתִיּוֹת כִּלְשׁוֹן עַם וָעָם הַמְּדַבְּרִים וְהַמְּהַרְהֲרִים בָּהֶם כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם.

שתי הדיברות הראשונות ניתנו מפי הגבורה, מפי הבורא שהוא כלל ואין כוח אחר מבלעדיו. הכלל הוא הקובע, והפרטים רק מלבישים את הכלל, כך דיבור מלביש את המחשבה, אשר היא עצמה מלבישה את הנפש האלוקית הפנימית. התהליך הוא שבפנימיות ישנה ידיעה לדבר מסויים, ידיעה היורדת ללב. הלב חושק בדבר, ואז מעלה ביקוש כללי למחשבה, שאז היא מעבדת את הרעיון כיצד להוציאו לפועל. כל תכלית הנברא שהוא פרט, לבוא ולגלות את הקב"ה.

אתר הבית- https://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: https://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams