בואי כלה – חיי שרה, תשע"ז
אנחנו פוגשים השבוע, בשני נושאים מרכזיים:
- מות שרה.
- הליכה של אליעזר למצוא כלה ליצחק.
יש קשר בין הפרשה הקודמת לזו, שכאשר היתה העקידה אז נוצרה המציאות של לידת האישה האמיתית של יצחק.
יצחק הוא קו שמאל, גמ' 208 כמו גמ' הגר. מאז שעשה את התיקון של עקידת יצחק, אז נולדה רבקה. רבקה אותיות הקבר. הקבר-זה המקום שבו טומנים את גמר התיקון מבחינת יצחק שבו יש את האחריות לתחיית המתים. לכן, אנחנו אומרים בברכה השניה בתפילת שמונה עשרה, שהיא כנגד יצחק, את הברכה של תחיית המתים.
תחיית המתים, זה בבחינת רבקה, הוא חסד גדול. רבקה היא בחינת חסד גדול והיא המשלימה את יצחק במידת החסד. אבל היא לא היתה יכולה להיוולד בעולם טרם יצחק התכלל במידת החסד של אברהם. לכן, רק לאחר העקידה, שהיא היתה התכללות של השמאל בימין והימין בשמאל, יכול לצאת קו אמצעי בבחינת יעקב. כאן אנחנו למדים שאין צורך בזיווג אלא להולדת בנים. בנים זה לא תמיד בנים גשמיים, אלא גם עוונות. כי אחרת לא היה ראוי שיהיה זיווג לאחר שכבר אי-אפשר ללדת, או כאשר האישה כבר בהריון ואי-אפשר ללדת יותר, לא היה צורך בזיווג.
אלא זיווג הוא דבר שהוא סימן לקשר רוחני, וממנו צריך להוליד, מהיחד צריך להוליד את ההבנה.
היחד הזה לא מתאפשר אם יצחק לא נעקד קודם. ככה אנחנו רואים סדר יפה בפרשות השבוע. נברא עולם, שזה סביבה לאדם הראשון, והסביבה הזאת ניתנה לאדם הראשון כדי לעשות עבודה, כדי להיכנס לגן-עדן ולחכות לתיקון הגדול בבחינת שבת.
היות וחטא בעץ הדעת, אז נענש. נולדו קין והבל, אבל קין והבל לא יכלו להתקיים מפני שהבל קם להרוג את קין ולא הצליח, לכן, קם קין אח"כ. כתוב, ויקום קין. מאיפה קם? מנפילתו. אחרת אם היו שניהם עומדים לא היה צריך להיות כתוב: ויקום קין. אומר האר"י הקדוש שקם קין להרוג את הבל, והצליח להרוג אותו.
למה הבל לא מצליח להרוג את קין? הבל זה צד ימין, צד האמונה. האמונה לא יכולה לבטל את הבריאה. ברגע שהוא מנסה להרוג, להוריד את הבריאה מקיום, שתהייה רק פנימיות בלי חיצוניות, בלי הבריאה, זה לא דבר אפשרי. חיצוניות בלי הפנימיות מתאפשרת.
לכאורה, קין מנצח אבל הוא נע ונד, כי אין לו תקוה, כי הוא צד הגוף שהוא כל הזמן בתזזית ולא מוצא מנוחה.
לאחר מכן, נולד שת. קו אמצעי, וממנו, דור עשירי נולד נח. הקו האמצעי הוא התחלה של התיקון מבחינת אדם הראשון, אחרי שתיקן בבחינת סולם 130 שנה, חצי עשר פעמים הויה, אז הוליד את שת. שת קו אמצעי, וממנו אחרי 10 דורות נולד נח. וזה ינחמנו.
מה ינחמנו? אחרי שחטאו כל דור אנוש בעבודה זרה, אז היה צריך לעשות תיקון. מהו התיקון הגדול? התיקון הוא המבול. המבול אבל בתנאי, שבונה נח 120 שנה כנגד מאה ועשרים צירופי א-לוקים שהם מאה ועשרים צירופי של מידת הדין, בונה תיבה.
תיבה זה האמונה הבסיסית של האדם שהוא מאמין שיש בורא בעולם והוא מאמין שצריך להדבק בו. האמונה הבסיסית הזאת היא השומרת על האדם וכל אדם צריך לבנות את תיבת נח שלו, דהיינו את המסגרת כדי להינצל מב' האמונות הראשונות שהן: מי השם אשר אשמע בקולו? ומה העבודה הזאת לכם? להאמין בבורא ולאמין בתורה. להאמין בעובדה שצריכים להגיע לדביקות בה'. אלה המים הזדונים של מי ומה. כך אומר הזוהר הקדוש. אומר בעה"ס שכנגד המים האלה, כנגד ב' האמונות האלה נבנתה התיבה. כך כל אדם צריך לבנות לעצמו את אותה מסגרת, אותה תיבה ראשונית שדרכה הוא עובד.
דור עשירי לנח נולד אברהם אבינו, והוא אבינו הראשון. כי הוא מבסס את האמונה הראשונה של שבירת הפסלים, שבירת התפיסה הגשמית, כי אי אפשר לחיות עפ"י המצב. והוא הראשון שקובע – המצב לא קובע!
דהיינו, הוא נלחם בנמרוד הרשע, שהוא בחינת קין, והוא מצליח. לא רוצה להרוג את נמרוד, אבל אומר, מי שצריך להוביל בעולם זה צד האמונה. ולכן, הצד של אברהם אבינו שורד, ואחרי שהוא שובר את הפסלים, דהיינו את התפיסה הגשמית. הוא לא יודע מה הוא צריך להוליד ממנו. אחרי 100 שנה, שגמר את התיקון של מדרגת הבינה, שהיא החסד, בבחינת ,100 שמאה זה בחינת מודים, זה מדרגת הבינה, אז נולד יצחק שהוא קו השמאל.
אבל קו השמאל הזה, שנולד משרה, הוא יכול להיות מתוקן רק אם הוא יתכלל בימין, כמו שורש שלו. אלה תולדות יצחק, אברהם-קו הימין, הוליד את יצחק-שהוא קו שמאל. לכן, קו שמאל, לאחר שהיה מתוכן, שלמדנו בפרשה הקודמת, בעקידה, אז מתה שרה כי כבר לא צריך את התפקיד שלה יותר.
למה היא מתה? גמרה את תפקידה בעולם. צדיקה! למה זה נקרא חיי שרה? היה צריך להיקרא "מות שרה". אלא שצדיקים במיתתם נקראים חיים כי הם גמרו את התיקון ולכן, כשמדברים איתנו על מות שרה, אז נולדה רבקה.
לאחר 3 שנים, אחרי שהעקדה היתה בגיל 37, נושא בגיל 40, 40 זה זמן התיקון של יצחק, נושא לאישה את רבקה שהיא בת 3. בת 3 כמובן לא מדובר בזמן גשמי. והיא בחינת החסד, היא המשלימה למידת הגבורה של יצחק. אנחנו רואים שבזוגות, יש עניינים מוליים. אחד מול השני, שהם צריכים לייצר השלמה. כמו ששרה היתה, אומר המאור ושמש, גמ' שופר ראש השנה. שופר ראש השנה זה מידת הדין, אבל היא עושה תיקון עם אברהם אבינו. היא קו שמאל לאברהם אבינו. שרה מלשון כח וגבורה.
רבקה היא דווקא מידת החסד, כמו שאנחנו רואים בפרשת השבוע, והיא המשלימה לבחינת יצחק. נולדים יעקב ועשיו, ויעקב צריך להיות המוביל דרך, את זה נראה בשבוע הבא, אבל אנחנו רואים איך לאט לאט מתבססת התפיסה היהודית בעולם.
כאשר רוצים לבוא לקו אמצעי, כאשר רוצים לקחת אישה, משביע אברהם את אליעזר בברית, בקו, ביסוד, ששם הם בחינת השבועה, והוא מוצא את רבקה, ורבקה צדיקה. אנחנו רואים שהצדיקות שלה מתבטאת במידת החסד הגדולה שלה. כך כל אדם, ראוי וצריך לבנות את כל עולמו בדיוק כמו שניבנת המציאות עד פה. וכל זה מדובר בעבודת האדם.
אז מתחילים בקיום הסביבה, לאחר מכן, צריכים לבנות את התיבה, את האמונה הראשונית, לאחר מכן מתחילים לבנות את המעשים. אחרי שיש אמונה בסיסית ושנית בצורה של תיבה, מידת החסד היא המידה הראויה שעולם חסד יבנה במידת אברהם שהוא לחיות מעבר לגשמיות, לאחר מכן מולידים את הצד המעשי, שהוא יצחק ומחברים את שניהם בעקידת יצחק ומשם נראה כבר בפרשה הבאה, שמולידים ב' תכונות של גוף שנקראים יעקב ועשיו, ואז יעקב הוא בא בצורה שלימה ובאלתקן את כל המציאות חזרה של האבות, של אברהם ויצחק כדי להוציא את עם ישראל שהם בנים להשם.
כל התיקון הזה צריך לעשות בנפש האדם.
בע"ה, בפרשה הזאת נלמד קצת על תחיית המתים, קצת איך עושים שליחות של אליעזר, מהי אותה שבוע שנשבע, כך כל אדם צריך לעשות את השליחות הזאת בנפשו. מה כל זה אומר בפנימיות האדם.
שבת שלום.
